רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)

-25-

טאהיונג חזר הבייתה הלך למיטתו וצנח שם היה לו כיף מאוד היום חוץ מהקטע הזה שגאנקוק הלך לו באמצע "אולי אני אתקשר אליו..?" טאהיונג שאל את עצמו "לא.." הוא ביטל את המחשבה "אני אדבר איתו מחר" אמר לעצמו וניכנס למקלחת
________

טאהיונג קם בבוקר עם הרגשה טובה מאוד מה שלא היה לגאנקוק
גאנקוק לא אהב את העובדה שג'ון פיו חזר לעברו של טאהיונג הוא התלבש בחוסר רצון והלך למיטבח כדיי לאכול הוא ישב מול האוכל שאמו הגישה לו ורק שיחק באוכל בעזרת המזלג שהיה לו ביד "גאנקוק מה קרה מתוק?" אמו שאלה מודאגת אך גאנקוק לא שמע את קולה הוא היה בעולם משלו "גאנקוק" היא קרה שוב נוגעת בידו "אהה..מה'' ענה גאנקוק "שאלתי מה קרה?" היא שאלה שוב "כלום" ענה לה בחיוך מזוייף היא הינהנה וחזרה לאוכל גאנקוק חזר לפרצופו הקודם ואמו שמה לב לזה אבל היא לא רצתה להציק לו הוא אמר לה בפעמים הקודמות שהוא שונא שהיא מתערבת אבל הפעם הוא כן היה זקוק לה הוא היה צריך משהו שיקשיב לו .

הוא סיים לשחק אם האוכל לקח את התיק ויצא מביתו "גאנקוק המפתחות.. והפלפון" אמו צעקה לו הוא חזר ולקח אותם "אתה בטוח שהכול בסדר?" היא שאלה שוב "אמא אמרתי לך שכן" אמר ויצא מהבית
אחרי כמה דקות הוא הגיע לבית ספרו
יצא מהאוטו והתקדם לכיתה שהוא ניכנס לכיתה הוא ראה את גון פיו ואת טאהיונג מחובקים וצוחקים הוא התקדם אלהיים "היי" אמר להם מה שגרם לזה שהם יפסיקו להתחבק "גאנקוק בוקר טוב" אמר טאהיונג "אני לא יודע מה טוב כולכך" אמר גאנקוק "תנחש מה גון פיו בבית ספר שלנו הוא עבר היום ותנחש עוד משהו הוא בכיתה שלנו" אמר טאהיונג נירגש "אההה באמת יופיי" אמר גאנקוק בציניות גון פיו חייך אל שנייהם מאושר . 

גאנקוק ישב מאחורה ונתן לג'ון פיו לשבת ליד טאהיונג הוא היה מאחורייהם וראה אותם מדברים צוחקים ועושים כיף צבט לו הלב 'כמה מוזר זה יהיה אם אני מעדיף את טאהיונג לבד?' שאל את עצמו

גון פיו וטאהיונג ששיחקו צעקו יותר מדי והמורה העירה להם כמה וכמה פעמים גאנקוק ראה את גון פיו מתקרב אל טאהיונג יוצר מידי כבר כמה פעמים כיאלו הוא הולך לנשק אותו הוא לא יכול היה לראות את זה הוא פשוט קם ויצא מהכיתה מתעלם מהמורה שקראה לו לחזור לכיתה הוא הלך למקום הסודי של טאהיונג וישב שם אחריי כמה דקות שניזכר ברגעים שלו אם טאהיונג ודימעה ירדה לו מעיניו ''דיי ....אני מגזים" אמר בקול מנגב את דמעותיו "אני לא אמור לבכות בגללו.. וחוץ מזה אני אפילו לא אוהב אותו ...." רטן גאנקוק לבד "אני שונא אותו" אמר גאנקוק בכעס הוא שכב על הרצפה והסתכל למעלה לשמיים "אוף..." אמר שוב הוא עצם את עיניו מנסה להרגע ונירדם

גימין והוסק הגיעו מאוחר יותר לבית ספר "איפה גאנקוק? " שאל גימין שראה רק את טאהיונג וג'ון פיו "ומה אתה עושה פו? " הוסיף גימין לא כולכך אהב את גון פיו הציק לו שגאנקוק סובל בגללו "עברתי לפה.." ענה גון פיו בחיוך "אהה......." אמר גימין מגלגל עינים מולו "טאהיונג אייפה גאנקוק?" שאל גימין שוב טאהיונג הסתכל עליו מופתע מהתון שהוא דיבר אם גון פיו "אני לא יודע... הוא יצא באמצע השיעור ועד עכשיו לא חזר.....אז אני לא יודע איפה הוא.... " טאהיונג ענה לגימין "בטח אייך תדע...." אמר גימין מעוצבן ויוצא לחפש את גאנקוק.

"מה ייש לו?" טאהיונג שאל את הוסק "אני לא יודע אבל אני הולך לברר" ענה הוסק והולך אחריי גימין "גימין מה קורה לך... למה דיברת אל טאהיונג ככה?" שאל הוסק את גימין שניראה עצבני "מה ניראה לו הוא לא רואה שהוא אוהב אותו וסובל בגללו.... אווף הטיפש הזה...עכשיו אני לא יודע איפה הוא..... " אמר גימין "בסדר הוא יחזור ג'ימי תרגע טוב" אמר הוסק מנסה להרגיע את גימין "אני מקווה.. " אמר גימין מנשק את הוסק

Love them
😘😘😘