גאנקוק נכנס לכיתה ושמע את מה שטאהיונג אמר הוא הסתכל עלייהם ופער את פיו ואת עיניו "אתה מה?" שאל ג'ון פיו "גם אני אוהב אותך" אמר טאהיונג ג'ון פיו התקרב אליו ונישק אותו 'לא טאהיונג תגיד שזה לא אמיתי...תעיף אותו ממך.. בבקשה....תראה לי שזה לא נכון....' גאנקוק אמר מסתכל עלייהם אבל הם לא הפסיקו טאהיונג לא אמר כלום...רק המשיך להתנשק איתו..
הוא יצא בריצה מהכיתה שדמעות נופלות על פניו 'אני לא מאמין שהוא עשה לי את זה' גאנקוק המשיך לרוץ למרות קראותם של גימין והוסק "גאנקוק..." קרא שוב גימין
גאנקוק לא ענה לו הוא נכנס למכונית ונסע משם במהירות האפשרית גימין התקשר אליו
אבל הוא לא ענה
גאנקוק כיבה את הפלאפון והמשיך לבכות
טאהיונג וג'ון פיו המשיכו להתנשק, ג'ון פיו היה מאושר כי הוא מתנשק עם אהוב ליבו וטאהיונג מאושר כי הוא חושב שהוא מתנשק אם גאנקוק טאהיונג פקח את עיניו באמצע הנשיקה וראה את ג'ון פיו ולא את גאנקוק עיניו ניפערו הוא דחף את ג'ון פיו ממנו וצעק "מה ניראה לך שאתה עושה...למה נישקת אותי" ג'ון פיו הסתכל עליו כלא מאמין "טאהיונג...אני אוהב אותך...." אמר אחריי כמה שניות "ואתה אותי" הוסיף טאהיונג הסתכל עליו עצבני ואמר "לא אני לא אוהב אותך...ואתה יודע את זה ... ג'ון פיו אני כולכך מאוכזב ממך ...אתה יודע שאני מאוהב בגאנקוק" צעק טאהיונג
"אבל אתה אמרת לי" אמר ג'ון פיו "אני חשבתי שאתה גאנקוק..ג'ון גאנקוק שלי" אמר טאהיונג לקח את התיק ויצא טאהיונג לקח נשימה גדולה ויצא משום מה הייתה לא רגשת אשם הוא הסתכל סביב וראה את גימין והוסק מתקרבים אליו "מה קרה?" שאל גימין "כלום" ענה טאהיונג עדיין עצבני "מה עשית לגאנקוק?" שאל הוסק "לא עשיתי לו כלום...בכלל לא ראיתי אותו היום" אמר טאהיונג "אייך לא הוא בא לכיתה" אמר גימין "מתי? אני הייתי כל הזמן הזה בכיתה הוא לא בא" אמר טאהיונג מוריד את ראשו למטה "הוא כן בא..אייך לא ראית אותו" אמר הוסק
טאהיונג חשב קצת והרים את ראשו במהירות עיניו נפערו ואמר "שייט ....הוא ראה אותנו מתנשקים" גימין והוסק הסתכלו עליו מוזר "מי התנשקנו אם מי?" שאל גימין "אתה וגאנקוק?" שאל הוסק אחריו "הלוואי ...אני וג'ון פיו" אמר טאהיונג "מה!" שנייהם צעקו
"אייך?" שאל גימין אחרי כמה שניות של שקט "נו בטח שהוא ראה" אמר הוסק "אוווף איזה טיפש אתה...איין פלא שהוא יצא ככה מהכיתה" הוסיף גימין תופס בראשו "אתה חייב לחפש אותו" אמר הוסק
טאהיונג הינהן ושאל "אפשר את האוטו של אחד מכם?"
"ייש לך ראשיון בכלל?" שאל הוסק "לא...אבל אני יודע לנהוג" אמר טאהיונג "קח את שלי" אמר הוסק נותן לו את המפתחות
טאהיונג רץ לעבר האוטו נכנס והתחיל לנסוע לבית של גאנקוק
גאנקוק הגיע לביתו הוא ראה שאמא בבית אבל לא בירך אותה לשלום הוא פשוט עלה לחדר נעל ושכב על המיטה הוא התחיל להריץ את התמונה הזו של טאהיונג וג'ון פיו מתנשקים לו מול העינים והדמעות לא הפסיקו לנזול כמו מים "גאנקוק...מה קרה?" שאלה אמו מבעד לדלת אבל גאנקוק לא ענה "גאנקוק ..אתה בסדר....אולי תפתח לי?" שאלה אבל הוא עדיין לא ענה לה היא תהתה מה קרה לו אבל דפיקה בדלתם עצרה את מחשבותיה
טאהיונג הגיע לביתו של גאנקוק הוא היה טיפה לחוץ הוא לא היה כאן כבר כמה זמן הוא לקח אוויר ושיחרר אותו הוא התקדם לדלת ודפק שלוש דפיקות הדלת ניפתחה ואמא של גאנקוק ניגלתה מול טאהיונג "שלום מי אתה?" היא שאלה אם חיוך "אני חבר של גאנקוק...הוא נמצא?" הוא שאל אם חיוך לחוץ "כן...אבל הוא בא עצוב ככה שלא ניראה שהוא ירצה לדבר אם משהו" אמרה אימו "תני לי לנסות בבקשה" התחנן "טוב אם אתה חושב שתצליח" אמרה אמו והכניסה אותו לבית
טאהיונג עלה לחדר של גאנקוק הוא בהה כמה שניות בדלת ואז שלח יד לדפוק על הדלת הוא דפק שלוש פעמים אבל לא נשמע מענה "ג...גאנקוק זה אני טאהיונג...אוליי תפתח לי?" שאל טאהיונג מחכה לתשובה גאנקוק שמע את קולו של טאהיונג "לך מפה" אמר ושמעו את הבכי בקולו "גאנקוק בבקשה תפתח לי" אמר טאהיונג שוב פעם דופק "אני לא אפתח לך...לך מפה!" צעק גאנקוק "אני לא הולך מהבית הזה עד שאתה לא פותח לי" אמר טאהיונג בטוח בעצמו "אז שיהיה לך בהצלחה" אמר גאנקוק מנגב את דמעותיו
"גאנקוק...תפתח בבקשה..." התחנן שוב "לא רוצה ...לך לג'ון פיו הזה שלך...לך תתמזמז איתו סבבה" אמר גאנקוק כועס מתמיד הרגש של הקנאה עדין לא עזבה אותו "גאנקוק זה לא מה שאתה חושב אני נשבע לך...רק תפתח..ואני אסביר הכל" אמר טאהיונג מתחנן בליבו שיקשיב לו "אתה משקר אתה...אפילו אמרת...לו ש...אתה אוהב אותו..." אמר גאנקוק "זה לא נכון אני נשבע..." טאהיונג אמר מרגיש את הדמעות שלו עולות
היה שקט לכמה דקות "גאנקוק..." אמר טאהיונג גאנקוק ניגב את כל הדמעות שלו "רק תפתח ואני נשבע שאני אסביר לך הכול" לחש טאהיונג נשען על הדלת גאנקוק לא אמר כלום הוא רק חשב אם לפתוח או לא
הוא התקרב לדלת ופתח אותה טאהיונג כמעט נפל אבל עצר את עצמו
הוא נכנס לחדר גאנקוק סגר את הדלת ועמד מול טאהיונג "גאנקוק...זה לא מה שאתה חושב" אמר טאהיונג "אהה באמת אז מה זה?" שאל גאנקוק "אתם התנשקתם לי בפרצוף" הוסיף "זה לא ככה ...אני בכלל חשבתי זה אתה ...ולא ג'ון פיו כי אני ממש לא אוהב את גו..." אמר טאהיונג נקטע על ידי גאנקוק ששאל "מה זאת אומרת חשבת ש..שזה אני?" טאהיונג הביט בו ואמר "אני אסביר מהתחלה"
"בבוקר אני הייתי בכיתה ואז ג'ון פיו בא ואמר לי שהוא רוצה לומר לי משהו אבל הוא יספר לי בסוף היום ואמרתי לו בסדר אז בסוף היום שהיינו צריכים ללכת הביתה נשארנו בכיתה אחריי כולם ואז הוא שאל אותו אם אני זוכר שהוא אמר לי שהוא צריך לספר לי משהו אמרתי לו שכן ואז הוא שאל אותי אם אני ...אוהב...אותך...ואמרתי לו ש...כן ואז הוא אמר את השם שלך ואני כבר לא הקשבתי לו כי התחלתי...לחשוב..על הנשיקה....שהייתה לנו בבוקר ...ואז שהסתכלתי על ג'ון פיו ראיתי את הפרצוף שלך ...ואמרת לי שאתה אוהב אותי ואמרתי...לך גם ואז..נשקתי אותך...אבל שפקחתי את עינים שלי באמצע הנשיקה ראיתי שזה בכלל ג'ון פיו ואז דחפתי אותו וצעקתי אליו שאני אוהב אותך ולא אותו ואני לא מאמין שהוא נישק אותי בכלל ואז יצאתי מהכיתה וזהו..." אמר טאהיונג לוקח אוויר ומסתכל על גאנקוק שחייך
"אתה..דמיינת אותי?" שאל גאנקוק שעדיין חייך פרוש על שפתיו "כן...ובגלל זה נישקת את ג'ון פיו...אני מצטער גאנקוק" אמר טאהיונג שנפלה לו דמעה על לחייו "טאהיונג אל תבכה...אני אוהב אותך כולכך" אמר גאנקוק טאהיונג חייך ושאל "באמת..?" גאנקוק גיחח ואמר "אם לא הייתי אוהב אותך ניראה לך שהייתי מסתגר פו ובוכה שעות" אמר גאנקוק מנגב את דמעותיו של טאהיונג
"גם אני אוהב אותך" אמר טאהיונג גאנקוק התקרב אליו ונישק אותו נשיקה עמוקה אוהבת טאהיונג החזיר לו נשיקה ואפילו העמיק אותה יותר....
שבת שלום
יצא פרק ארוך מאוד ...
.....
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...
