הם הגיעו לבית הספר טאהיונג היה מאוד לא בנוח אם זה כי הוא ידע שהכול יחזור לקדמותו שהם לא ישמו עליו יותר הוא לא רצה לצאת מהאוטו של גאנקוק אבל בכל זאת יצא הוא הסתכל על גאנקוק מתקדם לכיתה והלך גם גימין והוסק היו מאחורייהם מדברים על כמה דברים
הוא ישב במקומו ושתק כל הזמן רק גימין והוסק דיברו ולפעמים גם גאנקוק "טאהיונג מה ייש לך?" שאל גימין "אהה כלום" אמר טאהיונג מחייך "טוב בואו" אמר גאנקוק לכולם והם יצאו מהכיתה ורק טאהיונג נישאר לבדו
"נו אתה מתכוון לבוא?" גאנקוק בא ושאל אותו טאהיונג חייך חיוך מאושר "כן אני בא" אמר לו והתקדם אליו הם יצאו וישבו בספסלים שבחוץ הם דיברו על כמה דברים וגם צחקו ,מהר מאוד המחשבה הזו שהם יתעלמו ממנו שוב נעלמה מראשו של טאהיונג
"עוד מעט יש חופש של קריסמס" אמר הוסק "ייש נכון...אבל זה רק שבועיים" אמר גאנקוק "אז מה נבלה הרבה" גימין ענה להם טאהיונג לא אמר כלום הוא לא ידע שהוא כלול בתוכניות שלהם בכלל "נכון טאהיונג.." אמר גאנקוק מחייך אליו "אהה...כן" אמר טאהיונג מסתכל בעיניו
*אחריי שלושה ימים*
"אתה יורד?" גאנקוק שלח לטאהיונג בפלפון שהיה מתחת לביתו הם נהיו חברים מאוד קרובים מאז מה שהיה בביתו של גימין "כבר" שלח טאהיונג כולו מאושר גאנקוק חייך שטאהיונג שלח לו שמיילי קורץ הוא בתגובה שלך לו סמיילי מנשק טאהיונג צחק מזה וסופסוף ירד "קח את הזמן" אמר גאנקוק בציניות שמאפיינת אותו טאהיונג צחק "סליחה " אמר גאנקוק צחק "יאאלה בוא נלך" אמר מתניע ונוסע
"הגענו" אמר גאנקוק וטאהיונג חייך זאת הפעם הראשונה שהיה שמח ללכת לביית הספר "אהה אתה בא לשיעור או שאתה עוד פעם מבריז?" שאל טאהיונג מגלגל עיניים "אממ..לא יודע" אמר גאנקוק עושה את עצמו חושב על זה טאהיונג צחק ונתן לו דחיפה קטנה "סתם אני אבוא הפעם לשיעור" אמר גאנקוק "טוב יאאלה" אמר טאהיונג יוצא מהכיתה וגאנקוק איתו
טאהיונג ישב במקום הרגיל שלו וגאנקוק ישב לצידו טאהיונג היה מופתע כי סופסוף הוא ישב לידיו כל השלושת הימים האלה הוא לא עשה את זה בכלל ,אבל בכול זאת טאהיונג חייך אליו 'אני חושב שהאהבה שלי אלייך גודלת יותר ויותר' אמר טאהיונג לעצמו מסתכל על גאנקוק
"מה?" גאנקוק שאל שטאהיונג הסתכל עליו "כלום" אמר טאהיונג מעיף את מבטו
אחריי כמה דקות נאמגון וגין ניכנסו לכיתה
נאמגון היה מופתע לראות את גאנקוק אם טאהיונג הוא אפילו לא ידע שהם בקשר טוב יותר הוא התקדם אלייהם "היי"
"היי" החזיר לו גאנקוק עם חיוך "מה ניראה לך שאתה עושה?" שאל אותו נאמגון "אה...כלום אני כולה יושב" ענה גאנקוק
"כן..את זה אני רואה אבל...ליידו" אמר נאמגון המום לחלוטין הריי הם היו נגדו הם שנאו אותו מה קרה פתאום "מה הבעייה כאן?" שאל גאנקוק הוא ידע שנאמגון לא סובל את טאהיונג "אתה לא רואה מה הבעיה" אמר נאמגון
"לא" ענה לו גאנקוק "מה הבעיה באמת? מה קרה מציק לך שיש לי משהו לדבר איתו פתאום?" שאל אותו טאהיונג "אתה תסתום את הפה כי לא פנו אלייך ,ואתה גאנקוק בוא איתי לצד אני צריך לדבר איתך בארבע עיניים" אמר נאמגון לשתייהם גאנקוק קם ממקומו והולך אם נאמגון וגין נישאר אם טאהיונג וניצל את זה
"תגיד מה הלך בנייכם? למה הוא שונא אותך? מה עשית לו? ומי זאת הזונה הזאת שדיברתם אלייה?" גין שאל את כל בשאלות השהיו לו בראש ברצף הריב הקודם שהיה לנאמגון ולטאהיונג לא עזב אותו במיוחד שחברו לא רצה להגיד לו כלום "סתם לא קרה כלום.." טאהיונג ענה בקצרה "אתה יודע שאני ממש לא קונה את זה" אמר גין טיפה מעוצבן "גין תרד ממני אוקיי אם אתה רוצה לדעת תגיד לחבר האידיוט שלך שיגיד לך..." אמר טאהיונג בעצבים קם והלך מהכיתה
"מה זה אמור להביע בדיוק ממתי אתה וה..הזבל הזה מסתובבים ביחד?" שאל נאמגון את גאנקוק שלקח אותו לצד "אל תקרא לו ככה ואתה בכלל לא מכיר אותו למה אתה מתייחס אליו ככה?" שאל גאנקווק לא מבין את פשר השינאה שלו "גאנקוק הוא חרא של בן אדם והוא גם גיי מה ניסגר איתך פעם שנאת אותו כמוני" אמר נאמגון "לא..אני אף פעם לא שאנתי אותו פשוט הייתי איתך כי אני חבר שלך ולא כי שאנתי אותו אני בכלל לא הכרתי אותו לפניי" ענה גאנקוק "טוב בסדר מה שתגיד" אמר נאמגון הולך לכיוון גין ויוצא מהכיתה
גאנקוק ראה שטאהיונג לא נימצא בכיתה ויצא לחפש אותוו
טאהיונג ישב מתחת לעץ שהיה מאחוריי בית הספר הוא היה כולכך עצבני על נאמגון שלקח את גאנקוק ועכשיו גאנקוק בטח לא יהיה חבר שלו יותר הוא הוציא את הפלפון והתקשר לאחותו , אחריי כמה צילצולים היא ענתה "היי נונה" הוא אמר שמח לישמוע את קולה "היי טאה מה קרה הכול טוב?" היא שאלה מודאגת "כן מתיי את מתכוונת לבוא?" הוא שאל "ייש לי חדשות טובות אני באה עוד שבוע ביום חמישי לשם" ענתה לו אחותו "ייש באמת אני כבר מחכה לזה נונה" אמר לה נירגש אחריי כמה דיבורים היא אמרה לו שלום וניתקה
"טאהיונג.." הוא שמע שקוראים לו הוא הסתובב וראה את גאנקוק מתקדם אליו "לאן הלכת?" הוא שאל "סתם נו באתי לשבת קצת" אמר טאהיונג לא מביט בגאנקוק "אהה.." אמר גאנקוק
אחריי כמה דקות של שקט טאהיומג ניזכר בשיחה שלו אם אחותו וחיוך עלה על פניו כמובן שגאנקוק לא החמיץ את זה ושאל "מה ייש לך? מה פשר החיוך הזה?" טאהיונג צחק עוד יותר בקול משאלתו של גאנקוק "אחותיי באה עוד שבוע" אמר אם חיוך יותר גדול "חשבתיי שזה עוד שלוש שבועות" אמר גאנקוק "אני יודע אבל היא הקדימה, אייזה כייף סופסוף היא תהייה בבית" אמר טאהיונג
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...
