יונגיי
"גימין... " קראתי לו שראיתי שהוא והוסק חזרו מאיפה שהם היו "אהה יונגי מה קרה?" הוא שאל ניפרד מהוסק ובא אליי "לא.. כלום רציתי לברך אותך על האומץ שלך" אמרתיי לו "אהה חחחח תודה" הוא ענה מגרד בראש "אז מה ממתי את מאוהב בו?" שאלתי כיאלו אני לא יודע הוא מאוהב בו כבר מהיום הראשון שהוא בא לפוו "לא יודע ...ניראה מהרגע הראשון שראיתי אותו" צחקתי טפחתי לו בכתף "טוב הוא מחכה לך" אמרתי דוחף אותו אל הוסק והולך לתוך המבנה
הוסק
גימין.. פארק גימין שליי!! שליי!! הוא כזה מושלם שמתי עליו עינים מהרגע הראשון שראיתי אותו "אני מאוהב בך " אמרתי מנשק אותו "הוסק אתה מאוד מביך אותי" הוא אמר לי שראה שכמעט כל הילדים והמורים מסתכלים עליינו "סליחה.. " אמרתי מוריד את הידים שלי ממנו "מה אתה עושה?" הוא שאל מושך את הידים שלי וכרך אותם סביבו צחקתיי ממה שהוא עשה
"אני אוהב אותך " הוא אמר לי נישקתי את השפתיים שלו גימין צחק מזה "אתה.. כולכך..מושלם" אמרתי בין כל נשיקה "גם אני אוהב אותך"
כותבת
טאהיונג הסתובב לראות את פניו של גאנקוק הם עדיין במקום הסודי של טאהיונג עוד לא זזו טאהיונג רצה לראות את פניו וראה שהוא ישן גאנקוק שכב לאחור וישן טאהיונג בהה בו כמה דקות שלוח את ידיו על הפנים שלו וליטף את לחייו הם היו כולכך חלקות ויפות אחריי כמה דקות שהוא ליטף רק את לחיו הוא ירד טיפה למטה נוגע בחשש בשפתיו התחתונה של גאנקוק "השפתיים האלה... " הוא אמר כשחשב שגאנקוק ישן הוא המשיך לגעת בשפתיו הוא רכן למטה קצת ובהה בו מקרוב
גאנקוק שלא ישן בכלל רק עצם את עיין לכמה דקות הרגיש את אצבעותיו של טאהיונג על פניו הוא לא רצה לפקוח את עניו הוא נהנה מהגע שלו אחריי כמה דקות גאנקוק הרגיש את ידיו של טאהיונג על שפתיו הוא הרגיש שסומק מטפס לו על הלחיים הוא הרגיש צמרמורת שעברה בכל גופו שהרגיש את אצבעותיו של טאהיונג על שפתיו
טאהיונג שרכן אליו קצת יותר ממקודם הוא היה כולכך קרוב שהרגיש את אפו של גאנקוק מה שגרם לגאנקוק לכווץ את גבותיו הוא בא לפתוח את עניו אבל אז באותה שניה הוא הרגיש את שפתיו של טאהיונג על שפתיו גאנקוק פחד לפתוח את עניו ולהפסיק את הנשיקה הוא פשוט שכב שם ולא זז אפילו קצת שהוא כבר לא הרגיש את שפתיו של טאהיונג תחושת אכזבה מלאה אותו הוא פקח עין אחת וראה שטאהיונג כבר לא מסתכל עליו הוא עשה את עצמו קם רק עכשיו והתחיל להתמתח טאהיונג שראה שגאנקוק מתעורר הוא סובב את פניו לצד השני "כנראה נרדמתי... " אמר גאנקוק לטהיונג שהיה מובך "כ.. כן בוא נלך" טאהיונג ענה לו הפעם הוא הסתובב ופגש את עיניו של גאנקוק מסתכלות עליו "טוובב" אמר גאנקוק שלא רצה ללכת הם קמו ניקו את עצמם והתקדמו לבית הספר שהם נכנסו כול אחד הלך לדרכו גאנקוק לחברים שלו וטאהיונג לפינה שלו בכיתה "אני לא מאמין" הוא אמר עצמו ניזכר בסיטואציה של הנשיקה "הוא יכל... להתעורר" הוא החזיק את ראשו כלא מאמין למה שעשה "טאה אייפה היית?" הוסק קטע את מחשבותיו של טאהיונג "איפה שאתה וגימין השארתם אותנו" ענה לו "אותנו?" שאל הוסק ותהה מי היה איתו לרגע של מחשבה "אהה גאנקוק" הוא אמר צוחק "כן... ג.. אנקוק" טאהיונג אמר ניזכר שוב פעם בסיטואציה הזו שלהם "מה קרה שם?" שאל הוסק שקלט שטאהיונג לא היה כמו תמיד אלה זורח יותר "אני נישקתיי אותוו!! " אמר טאהיונג מחביא את פניו מרוב שמחה וההתרגשות והמבוכה שהיה לו הוסק צחק למשמע דבריו "אייך" שאל מתעניין "מזלי.. הוא היה ישן" טאהיונג אמר מסתכל על הוסק "אז הוא לא מודע לזה בכלל" אמר הוסק טאהיונג נהנהן וקבר את ראשו בתוך ידיו מהעצב שפתאום בא אליו הוסק פרע את שיערו "אל תדאג היה בסדר" הוא אמר לטהיונג "מי אמר? " טאהיונג שאל "א.. אני" הוסק אמר
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...
