"גימין אני מאוהב בו..אבל הוא לא" גאנקוק אמר לגימין "הוא כן נו תראה אייך הוא מסתכל עלייך לך ותגיד לו שאתה אוהב אותו כבר" אמר גימין "אתה בטוח?" שאל גאנקוק בחשש "הכי בטוח נוו לך הוא שרוף עלייך" גימין עודד אותו גאנקוק לקח את כל האומץ וניגש אל טאהיונג "טאהיונג..." הוא קרא טאהיונג הסתכל עליו בשקט מחכה שהוא ימשיך "טאהיונג אני ...אוהב ...אותך" גאנקוק אמר "מה.." טאהיונג היה מופתע ממה שאמר לו גאנקוק לא יכל יותר והוא נישק את טאהיונג אחריי כמה שניות שהם נתנשקו טאהיונג דחף את גאנקוק ממנו "מה ניראה לך שאתה עושה" אמר טאהיונג אם מבט ניגעל "אייכ נישקת אותיי עכשיו ימגעיל למה?!? אייכ אם חשבת שאני גיי אז אני ממש לא אייכ!! תשמור מרחק ממני שמעת!!"
גאנקוק קם בבהלה מהמיטה שלו הוא הסתכל סביב וראה שהוא בחדר שלוו הוא שיחרר נשימה שהחזיק "זה היה חלוום" אמר מחזיק בליבו חזק ושם את ראשו על הכרית "אני לא מאמין ...שחלמתי את זה" אמר גאנקוק "אייכ אם חשבת שאני גיי אז אני ממש לא אייכ" המילים האלה הידהדו בראשו שוב ושוב
'אין מצב שהוא אוהב אותיי' אמר גאנקוק קם מהמיטה והולך למקלחת אחריי שסיים להתקלח יצא מהמקלחת והתחיל להלבש הוא סיים וירד למטבח לאכול הוא ישב בשולחן האוכל מחכה שאימו תתן לו את האוכל "אתה בסדר גאנקוק?" אמו שאלה בדאגה "כן..פשוט חלמתי חלום רע קרוב לסיוט" ענה גאנקוק לאמו "על מה זה?" היא שאלה מגישה לו את האוכל "סתם על מישהו שאני חושב שאני אוהב...." הוא ענה לה "מישהו?" היא שאלה חשבה אוליי הוא התבלבל אבל היא בטוחה ששמעה שהוא אמר 'מישהו' היא הסתכלה עליו מפסיקה את כל מה שהיא עשתה "משהיי" הוא תיקין את עצמו שראה את פרצופה של אימו , אימו הינהנה והמשיכה להגיש לו שסיים הוא יצא מהבית שלו והלך לבית הספר
--------
טאהיונג קם בבוקר אם חיוך הוא כבר התחיל לספור את הימים שאחותו תבוא לפוו "עוד שבועיים ושישה ימים" הוא אמר מסמן בלוח שנה כל יום שעובר הוא ניכנס להתקלח וכשסיים התלבש ואכל
הוא יצא מהביית הולך לבית הספר ברגל אחריי כמה דקות הוא הגיע לבית הספר הוא ניכנס לכיתה שם שירים לשם שינוי השירים לא היו שירי דיכאון הוא ראה שגאנקוק ניכנס לכיתה וחייך אליו מה שאף פעם לא עשה גאנקוק הסתכל עליו מוזר אבל הוא החזיר לו חיוך "גאנקוק ...אני סולח לך" אמר טאהיונג פתאום משום מקום גאנקוק חייך "אני שמח" הוא אמר "גם אני..." טאהיונג לחש "למה אתה באמת שמח היום?" גאנקוק שאל "הנונה שלי חוזרת" הוא אמר שהוא עדיין מחייך "אייפה היא הייתה?" גאנקוק הסתקרן יותר מידיי "לא יודע.." הוא ענה השפיל את ראשו גאנקוק ראה שהוא הרס לו את השמחה ואמר "אז מה היא חוזרת עכשיו נכון" טאהיונג הרים את ראשו בבת אחת וצחק "יואוו נכון" אמר גאנקוק צחק טיפה "מה מתיי היא חוזרת?" שאל "עוד שבועיים ושישה ימים" ענה לו טאהיונג גאנקוק הינהן וישב במקומו פתאום החלום שלו עלה לראש הוא הסתכל על טאהיונג 'לא אין מצב הוא לא אוהב אותיי' אמר גאנקוק לעצמו "גאנקוק אתה בסדר?" טאהיונג שאל שראה שהוא בוהה בו וטיפה הסמיק "מה...אהה כן" אמר גאנקוק יוצא מהכיתה
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...
