"מה מה אתה רוצה ממני ...?" שאל טאהיומג כבר נואש שיעזוב אותו
"רק לדבר" אמר נאמגון טאהיונג שתק מקשיב "אני אגש ישר לעיניין אם אתה חושב שגאנקוק גיי ושהוא אוהב אותך או מחבב אז הוא לא וכדיי לך מאוד להתרחק ממנו כמה שיותר"
אמר נאמגון "מי אמר שהתקרבתי אליו?" אמר טאהיונג אחריי ששמע את דבריו של נאמגון הוא ידע שהוא לא גיי! הוא ידע שהוא לא אוהב אותו! אבל בכל זאת שנאמגון אמר את זה הוא פשוט רצה לבכות דמעות ביצבצו מעיניו של טאהיונג "אני ראיתי שאתה מתקרב אליו" אמר נאמגון בקול הקר הזה שלו "תגיד למה אתה שונא אותיי?" שאל טאהיונג מסתכל בעיניו של נאמגון "כי אתה גיי" ענה נאמגון בהחלטיות "גם גימין גיי גם אותו אתה שונא" החזיר טאהיונג "למה אתה לא שונא אותו" הוסף "כי הוא חבר שליי" ענה נאמגון טאהיומג גיחך "גם אנחנו הינו חברים פעם" הוא אמר "כן אבל אצלך זה שונה" אמר נאמגון שהעצבים התחילו להעלות לו "למה בגלל הזונה הזו שאהבת אבל היא אהבה אותיי" טאהיונג אמר לא ממצמץ מולו גין שהיה איתם הופתע לישמוע את זה "מה מיי זו? הייתם חברים? מתיי רבתם? ולמה?" גין התחיל לשאול אבל לא קיבל תשובה מאף אחד מהם "טאהיונג סתום את הפה שלך אם אתה לא רוצה לגמור פו מעולף" הזהיר נאמגון "בסדר מה שתגיד" אמר טאהיונג חוטף מידיו את הפלפון שלו וחוזר אליו "בחיים שלך אל תיקח לי את הפלפון" אמר טאהיונג "למה אתה צריך את התמונות של גאנקוק ולדמיין שהוא אוהב אותך ....חחחחח אתה יודע שאתה פשוט מעורר רחמים" אמר נאמגון ממשיך לצחוק "אתה לא מבין שהוא בחיים לא יתאהב בך הוא לא גיי מגעיל כמוך אתה מגעיל אותו הוא אפילו לא יכול להסתכל עלייך אתה רואה אייך הוא לא רוצה להיות בקירבה שלך וכל הזמן בורח ממך אתה באמת לא רואה את זה" הוסיף נאמגון טאהיומג שמע את כל המילים שיוצאות לו מהפה הוא רצה לבכות אבל הוא לא ייתן את העונג הזה לנאמגון לראות אותו בוכה הוא לא ייתן לו "בסדר סיימת..?" אמר טאהיומג "לא" ענה נאמגון "לא באמת שאלתי" אמר טאהיונג קם והולך משאיר את נאמגון וגין המומים
"לא ענית לי אתם הייתם חברים?" שאל גין נאמגון הביט בו בדממה והנהן אם הראש ככן "למה לא סיפרת לי? למה אתה מציק לו? מה בגלל אותה ילדה? תענה לי כבר!!" צעק גין ששאל הכל במהירות "אני אספר לך בהזדמנות אחרת" אמר נאמגון "לא לא פעם אחרת עכשיו! מי זאת הילדה הזו?" אמר גין בהחלטיות "זו ילדה שהייתי מאוהב בה" ענה לו נאמגון "יופיי ואף פעם לא חשבת לספיר לי על זה" גין הביט בו בכולכך כעס הוא אף פעם לא אהב להציק לטאהיונג אבל בגלל שהוא אהב והעריך אותו הוא עשה את מה שאמר "מצטער..." לחש נאמגון גין הסתכל עליו וישב בכיסא שהיה ליידו לא מבין מה הלך עכשיו
-------
"אני יודע שהוא לא סובל אותי! אני יודע את זה!" אמר טאהיונג והתחיל לבכות אחריי שיצא מהכיתה הוא בכה עוד כמה דקות עד שגאנקוק ניגש אליו
טאהיונג עדיין לא היה מוכן לספר לו שהוא בכה בעצם בגללו "נוו טאהיונג" אמר מיואש גאנקוק אחריי כמה דקות שטאהיונג נירגע והפסיק לבכות "מה.." הוא לחש בשקט "תספר לי מה קרה לך" אמר גאנקוק טאהיונג הביט בו לכמה שניות והזיז את הראש לכיווון אחר 'הוא לא גיי! הוא לא אוהב אותך! טאהיונג...תתאפס!' אמר לעצמו טאהיונג בשקט בלב "אתה יודע מה אני צריך ללכת" אמר טאהיונג קם ממקומו "לאן?" שאל גאנקוק קצת ניפגע מאייך שטאהיונג רצה ללכת "סתם לאנשהו" אמר טאהיומג מתקדם ומשאיר את גאנקוק לבדו
גימין והוסק היו ביחד כל הזמן ולא עזבו אחד את השני "גימין רוצה לאכול?' שאל הוסק "אמממ...כן" אמר גימין הוסק נישק אותו נישיקה יבשה ואמר "אני אלך להביא לשתיינו" והלך
גימין חיכה שהוסק יבוא וראה את טאהיונג אם מבט עצוב עובר מולו "טאהיונג" קרא לו טאהיונג הסתובב רואה את גימין מתקדם אליו "אההה מה היונג?" שאל טאהיונג שהראש שלו מושפל כלפיי מטה "מה קרה לך?" שאל גימין "כלום" ענה טאהיונג הוא רצה לספר לו אבל לא ידע אם לספר לו או לא אם היה מספר לו הוא היה בוכה שוב "אז למה ייש לך פרצוף תחת?" שאל גימין "סתם...כלום" ענה
גימין הינהן תופס בידו של טאהיונג מוביל אותו לספסל שהוא ישב בו קודם אם הוסק
"עכשיו תספר לי מה ייש לך" אמר גימין לטאהיונג
לטאהיונג כימעט נפלו הדמעות הוא התווכח אם עצמו אם לספר לגימין אבל בסוף החליט שכן "סתם נו...זה נאמגון הוא בא לכיתה ....שהייתי בה ואמר לי כול ....מיני דברים" אמר בקצרה שדימעה זלגה לו מעיניו והוא מהיר למחוא אותה גימין ראה את הדימעה שלו הוא חיבק אותו לכמה שניות ואחריי שהתנתק מהחיבוק שאל "אייזה דברים?" "סתם היונג...על גאנקוק ...שהוא לא גיי...ושהוא בחיים לא יאהב אותיי...היונג אני יודע את זה אבל...לא צריך להזכיר לי את זה כל פעם שאני נימצא לידו..." אמר טאהיונג והדמעות התחילו לרדת ולא הפסיקו גימין חיבק אותו חזק הוא כעס על נאמגון "למה הוא עושה לך את זה?" גימין שאל את טאהיונג "סתם..משהו מפעם" אמר טאהיונג גימין שתק מנחם את טאהיונג
אחריי כמה דקות שטאהיונג נירגע הוסק צץ אם שניי לחמניות ושתייה בידיו שראה את טאהיונג עם עיניים קצת דומעות המבט השמח שלו הפך למבט דואג "מה קרה טאה?" גימין הסתכל עליו ואמר "אני אספר לך אחרכך" הוסק הינהן יושב ליידם מחבק גם כן את טאהיונג
גימין קם ממקומו "אני הולך לשירותים" אמר והתקדם מחפש את נאמגון
אחריי כמה דקות הוא מצא אותו אם גין וחבורה של בנות מסביבם "נאמגון בוא שנייה לצד" אמר גימין מחכה שנאמגון יקום ממקומו ויבוא "למה מה קרה?" שאל נאמגון שראה את את מבטו של גימין שהיה כועס "בואו ואני אגיד לך" אמר גימין ונאמגון קם מתקדם אליו נאמגון אהב את גימין כמו אח קטן שלו הוא לא רצה לאבד אותו וזו הסיבה גם שהוא 'סלח' לו על זה שהוא גיי "נוו" אמר נאמגון חסר סבלנות "תגיד לי מה ייש לך מטאהיונג? למה את מנצל כל הזדמנות בשביל להציק לו? או להגיד משהו שיעליב אותו? מה הקטע שלך? אתה יודע מה אתה גורם לו להרגיש בכלל? אם הוא היה עושה לך את זה?
נאמגון תענה לי !!!"
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...
