"מה?" שאל טאהיונג בהלם "גימין..ממתי הוא חבר שלי?" הוא שאל שוב "הוא אמר לי..וגם אתה עכשיו.." אמר גאנקוק משפיל את ראשו "זה לא הוא...לא התכוונתי אליו" אמר טאהיונג, גאנקוק חייך עם הראש מושפל ככה שטאהיונג לא ראה את החיוך
"אבל עדיין ייש לך..." אמר גאנקוק מסתכל עליו "כן, ולא בגדתי בו" ענה טאהיונג
"היי גאנקוק" נכנס משהו באמצע והפריע להם "היי בק היון" אמר גאנקוק חזרה טאהיונג הסתכל על הילד שבא פתאום וזה לא מצא חן בעיניו "שלום" אמר בק היון לטאהיונג שלא ענה לו בכלל "מי זה?" שאל את גאנקוק "זה בק היון חבר הכרתי אותו אתמול...אחרי שהלכתם גם הוא מטופל כאן" אמר גאנקוק וטאהיונג הינהן "כמו שהבטחתי לך אתמול שאני אבוא אז באתי" אמר בק היון "כן תודה לך" אמר גאנקוק מחייך "למה בקשת ממנו לבוא?" שאל טאהיונג "כי אני מרגיש בודד שאתם הולכים" ענה גאנקוק
טאהיונג לא אהב את ההרגשה שהייתה לו כרגע ההרגשה של לא להיות קשור בחיו של גאנקוק, "טוב אני אלך" אמר טאהיונג קם מהמיטה שישב עלייה "כבר?" שאל גאנקוק 'רק תגיד לי ואני נשאר...רק תגיד' אמר טאהיונג בליבו מתחנן שיגיד לו להשאר "כן....אבל אני יכול להשאר" אמר טאהיונג "אתה לא חייב" אמר גאנקוק בתקווה שהוא יישאר "אההה...טוב" אמר טאהיונג ויוצא מהדלת משאיר את גאנקוק ואת בק היון לבדם
"כבר אמרו לך מתי אתה משתחרר?" שאל בק היון את גאנקוק "כן עוד שבועיים וחצי" ענה גאנקוק "ואתה?" שאל "גם אני רק אני יום לפנייך" ענה בק היון "זה לא פייר" אמר גאנקוק בקול של ילד קטן בק היון התקרב אליו צוחק ותפס בלחיו ואמר "אתה כולכך חמוד" גאנקוק צחק ואמר "ייאא אני לא ילד קטן"
שהוא אמר את זה הוא נזכר בעוד חלק בעברו...הוא הרגיש שאמר את זה כבר...
פלאשבק
"מבטיח?" שאל גאנקוק "כן" אמר נאמגון מבלגן את שיערו של גאנקוק "יאא היונג" אמר גאנקוק מעיף את ידיו "אני לא ילד קטן" הוסיף "אתה כן..בוא נלך"
סוף פלאשבק
"זה היה נאמגון...אבל מה הוא הבטיח לי" אמר גאנקוק "גאנקוק.." קרא בק היון "מי זה נאמגון?" שאל "אהה...זה חבר שלי אתה עוד תכיר אותו" אמר גאנקוק "אוקיי, גאנקוק אייך זה לאבד את הזיכרון?" שאל בק היון "זה לא כיף...אני מרגיש ששכחתי מישהו מאוד חשוב לי...כל החברים שלי כאן ויש שלושה שאני לא זוכר בכלל, אבל מישהו בנייהם הוא המישהו הזה שחסר לי כולכך אני מרגיש כאילו איבדתי חצי ממני...אתה מבין אני חולם עליו אבל אני לא רואה את הפרצוף שלו אני רק יודע שאני אוהב אותו,אוהב אותו מאוד...כולכך עד שהייתי מת בשבילו" אמר גאנקוק מסתכל בעיניו של בק היון "וואוו..אז המישהו הזה בטח סובל...אם הוא מרגיש כמוך אז הוא סובל כמוך או אפילו יותר" אמר בק היון "כן, אני מרגיש שהוא אוהב אותי כמוני, אבל אני חייב לגלות מי זה" אמר גאנקוק "אל תתאמץ יותר מידיי זה לא טוב לך...אתה תיזכר שיגיע הזמן" אמר בק היון "תודה היונג.." אמר גאנקוק
"למרות שבמכומך הייתי שמח לאבד את הזיכרון" אמר בק היון "למה?" שאל גאנקוק מודאג "החבר שלי עזב אותי...בגללו הגעתי למצב הזה" אמר בק היון מסתכל על הרצפה "אייך?" שאל גאנקוק "הוא ניפרד ממני לפני יומיים ואני כולכך אהבתי אותו אז שתיתי כולכך הרבה ואז נסעתי לבית שלו וראיתי אותו אם החבר הכי טוב שלי...מתנשק איתו...ואז פשוט כעסתי כולכך לא האמנתי שהוא עשה לי את זה, ששתייהם עשו לי את זה, נכנסתי למטבח לקחתי סכין ודקרתי את עצמי רציתי למות, אבל אז הוא עצר אותי למרות שהסכין כבר הייתה בתוכי, הוא קרא לאמבולנס וכל השאר היסטוריה" אמר בק היון אם דמעות בעיניים "אל תדאג...זה יעבור לך מהר" אמר גאנקוק "וגם אם לא אז אל תראה לו...תראה לו שהמשכת הלאה והוא כבר לא מזיז לך טוב" הוסיף גאנקוק "אני לא יודע אם אני אצליח אם אני אראה אותו אני פשוט אבכה ואבקש ממנו לחזור אלי" אמר בק היון מתחיל לבכות
גאנקוק לקח אותו לחיבוק ואמר "תנסה לגרום לו לקנא" בק היון ניגב את דמעותיו ושאל "אייך?" "תגיד לחבר שלך שישחק בן זוג שלך" אמר גאנקוק "ותראו לו את זה" הוסיף "אני לא יודע...אני לא רוצה סתם להשתמש בו..וחוץ מזה שהוא אמר שהוא אוהב אותי אז אני ארגיש שזה ניצול" אמר בק היון וגאנקוק הינהן "אז מה תעשה?" שאל "אולי אתה תשחק אותה חבר שלי, כי הוא מיילא לא מכיר אותך" אמר בק היון "אני? אני לא יודע" אמר גאנקוק "אני רוצה לעזור לך אבל..אני לא יכול" הוסיף גאנקוק "למה?" שאל בק היון 'אני לא יכול לעשות את זה לטאהיונג' אמר גאנקוק בליבו "ככה אני לא יכול... מצטער" אמר גאנקוק "בסדר" אמר בק היון
_______
"הוקי" קרא גימין נכנס לבית שלו "הוקי חזרתי" אמר שוב גימין אבל לא שמע מענה הוא הלך למטבח ולא ראה אותו הלך לסלון עדיין לא מצא אותו הוא עלה לחדרים הוא בדק כול חדר והוא לא היה שם פתאום הוא שמע זרמים של מים מהמקלחת הוא הלך וראה את הוסק מתקלח גימין הציץ קצת ונשך את שפתיו "ההזדמנות שלי לנקום" אמר גימין מטפשט ונכנס מאחורי הוסק בשקט
הוסק המשיך להתקלח עד שהרגיש זוג זרועות מחבקות אותו ומצמידות אותו אלייהם "אחח ג'ימי" אמר הוסק "מה הוקי?" שאל גימין הוסק הסתובב אל גימין, וגימין נישק אותו ברוור שהוסק שיתף פעולה ונישק אותו גם
גימין שם את הידיים שלו על הצוואר של הוסק ומשך אותו קרוב אליו בזמן שהוסק עשה את אותו הדבר שהחזיק במותניים שלו וקירב אותו אליו גימין הכניס את לשונו לפיו של הוסק מבלי לבקש רשות והתחיל לחקור את כל חלל פיו, מהר מאוד הנשיקה הפכה להיות אגרסיבית ששתייהם נלחמו ובסוף גימין ניצח בפעם הראשונה שלו , הוסק חייך והרים את גימין אליו והצמיד אותו לקיר כדיי שלא יפול ככה שכול אחת מהרגל שלו בצד אחר
"ג'ימי" לחש הוסק מנשק את צאוורו בזמן שגימין נאנח ומוציא קולות שקטות, הוסק השאיר שם סימנים, אחריי כמה דקות הוסק הניח לצווארו של גימין הוא הסתכל על גימין כמה שניות ורכן קדימה ונשך את שפתו התחתונה גימין עצם את עיניו כימעט שוכח שהוא צריך לנקום בהוסק...
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...
