שטאהיונג יצא מהשירותים לבוש הוא לא ראה את גאנקוק יותר בחדר
הוא שם נעליים וירד למטבח וראה את הוסק וגימין בשולחן הוא תהה אייפה גאנקוק נימצא הוא חיפש אותו בעניו בכל הביית אבל לא מצא "גאנקוק במטבח "אמר הוסק שהסתכל על טאהיונג "אהה.." אמר טאהיונג במבוכה
מגרד באורפו גאנקוק בדיוק יצא מהמטבח אם קערה גדולה של פופקורן ושתיי בקבוקיי קולה וניראה כיאלו הן עמדו ליפול לו הוא מהיר לשולחן ושם הכל גימין והוסק צחקו כמובן "לא הולכים לבית הספר? " טאהיונג שאל מקבל מבט מאוכזב משלושתם "יואו נכון" אמר גאנקוק "אז... קדימה ללכת " אמר הוסק שהוא בא לקום גימין משך אותו חזרה לכיסא "לא לא באלי ללכת.. " אמר גימין מחבק את הוסק יותר חזק "אני הולך.. " אמר גאנקוק עולה חזרה לחדר 'אני לא מוכן לראות אותם שוב!' אמר לעצמו "כן גם אני אלך.." אמר טאהיונג "למה אל תלכו..." גימין ניסה לשכנע את טאהיונג וגאנקוק "אין גימיי הולכים וזהו טוב.." הוסק אמר לגימין משתחרר מהאחיזה שלו ועולה במדרגות "טוב .." אמר גימין בחוסר רצון עולה אחריי הוסק
"הנה לכם בגדים חדשים" אמר גימין בחיוך נכנס לחדר שלהם ומניח ליד המיטה ויוצא "תודה גימין" אמרו טאהיונג וגאנקוק באותו הזמן גימין חייך וסגר את הדלת "זה יתאים לך?" טאהיונג שאל את גאנקוק
וגאנקוק הינהן "זאת לא פעם ראשונה שאני לובש לו בגדים" טאהיונג הינהן ולקח את הבגדים שלו ויצא מהחדר כדיי להתלבש טאהיונג סיים מהר והלך חזרה לחדר הוא דפק לפני שניכנס "סיימת?" שאל טאהיונג אבל הוא לא שמע כלום הוא דפק שוב והוא שמע אותו אומר "כן"
גאנקוק שמע שוב דפיקות וענה "כן?" פתאום טאהיונג פתח אתהדלת וגאנקוק לא היה לבוש ביכלל הוא היה אם רק בוקסר טאהיונג קפא במקומו שראה את זה גם גאנקוק קפא במקומו "ס..סליחה" אמר טאהיונג מעיף את מבטו למקום אחר כדיי להמנע מלהסתכל על גופו האלוהי של גאנקוק 'טיפש!!' אמר טאהיונג לעצמו
אחריי כמה שניות גימין עלה לחדר לבדוק למה הם מתעקבים הוא בא לחדר שלהם וראה את טאהיונג עומד שהדלת פתוחה "יאא טאהיונג כמה זמן לוקח לכם" אמר גימין לטאהיונג
טאהיונג הסתובב לגימין ואז חזרה לגאנקוק הוא ניכנס לחדר סוגר אחריו 'אני לא רוצה שהוא יראה את הגוף הזה' אמר טאהיונג נועל את הדלת "טאהיונג מה ייש לך?" שאל גימין מחוץ לחדר טאהיונג היה בשקט הוא הסתכל על גופו של גאנקוק ולא פיספס שום פרט "טאהיונג.." גאנקוק אמר והעיר את טאהיונג ממחשבות שכנראה היו עליו "מה.." טאהיונג שאל מסתכל בעיניו "לך להתלבש שהוא לא יראה" אמר טאהיונג דוחף את גאנקוק בגב לשרותים וזורק לו בגדים לשם "תתלבש מהר" הוא אמר וגאנקוק עשה כדבריו
טאהיונג פתח את הדלת לגימין "מה ניראה לך שאתה עושה מה ייש לך טאהיונג?" שאל גימין "כלום היונג בוא נלך" אמר "רגע מה אם גאנקוק?" שאל גימין "אני פו" גאנקוק צץ טאהיונג הוציא נשימה שלא ידע שהחזיק "יופיי" לחש טאהיונג העובדה שהוא היה לבוש הקלה עליו מאוד
"יופי חשבתי שתישארו שם לתמיד" אמר הוסק שראה את שלושתם יוצאים "ג'ימי בוא לפה" אמר הוסק לגימין שהתקדם אליו טאהיונג לא ראה לאן הוא הולך ופשוט ניכנס לאוטו של גאנקוק וחגר את עצמו גאנקוק הסתכל עליו וניראה שהוא היה בעולם אחר לגמריי "טאהיונג.." גאנקוק קרא לו אבל טאהיונג לא שמע אותו ולא ענה לו "היונג..." שוב קרא ולא קיבל מענה "טאהיונג..." אמר גאנקוק בפעם השלישית הפעם קצת יותר חזק וטאהיונג סופסוף הגיב "אהה מה"
"הכול בסדר?" שאל גאנקוק
"כן...בטח"
פרק קצררררררר
סוריי שלא העלתיי הרבה הרבה הרבה זמן פשוט לא היה לי זמן לכתוב כי ייש לי לימודים ועבודה ככה שלא יצא ליי
אז אני מבטיחה לעשות לכם בימים שבאמת הבטחתי לכם בימי ראשון שלישי וחמשייי
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...
