פנימיית מנדס

פרק 21 - קצת נחת

~כעבור מספר ימים~
~נ.מ שון~
פתחתי את עיניי וראיתי את אמילי ישנה. היא נשארה איתי בסיבוב הופעות ואני נהנה מכל רגע. זו לא פעם ראשונה שאני רואה אותה ככה אבל מאז שאנחנו ביחד אני מאושר רק מלראות אותה. אני אמנם קצת חושש אחרי מה שהיא סיפרה לי אבל לפחות עכשיו אני יכול לשמור עליה.
"בוקר טוב" אמרתי לאמ כשפקחה את עיניה
"בוקר טוב" היא החזירה. ליטפתי את פניה יודע שאם אנשק אותה היא תכעס. היא לא מסוגלת לעשות כלום בבוקר בלי לצחצח שיניים. קמנו והתארגנו.
"אמילי, יש לי רעיון"
"כן?"
"המופע היום מאוחר מהרגיל אז חשבתי ללכת לים, את רוצה?" שאלתי והיא הנהנה קירבתי אותה אלי ונישקתי אותה. אני מכור אליה ברמות. "מה יש?" שאלתי יודע שכשהיא לא מדברת משהו לא בסדר.
"הכל מושלם" היא ענתה "אבל יש לי תחושה שמשהו רע יקרה" הסבירה וליטפתי את פניה "חוץ מזה שעוד כמה ימים אני אמורה לקבל את התשובות של הבדיקה" הוסיפה
"לא משנה מה יהיו התוצאות, את לא לבד. חוץ מזה שאת בכלל גרה איתי ועם קאם מעכשיו" אמרתי והיא חייכה
"זה עדיין מוזר לי" אמרה
"מה מוזר לך? שיש לך בית?" שאלתי והיא הנהנה "אל תדאגי, את תתרגלי לזה מהר יותר ממה שאת חושבת. עכשיו לכי לשים בגד ים, לא תזיק לך הסחת דעת" אמרתי והיא הלכה.
"שון" שמעתי את קולה כעבור מספר שניות "אתה יכול לקשור לי את הבגד ים?" היא שאלה והתקדמה לכיווני. קשרתי לה את בגד הים וסובבתי אותה כך שפניה הופנו אלי. היא הובכה טיפה והשפילה את מבטה
"לא דיברנו על כל ההשפלות מבט האלו?" שאלתי והרמתי את מבטה. נשקתי קלות לשפתיה "את מדהימה יפה שלי, אני אוהב אותך" אמרתי ונישקתי אותה שוב. כשהתנתקנו היא הלכה לסיים להתארגן. כשהגענו לים קלטתי כמה צלמים.
"אוי לא" אמרתי ואמילי נאנחה. קשה לה עם כל השינויים האלו וזה לא עוזר שהצלמים נמצאים בכל מקום "את רוצה שנלך למקום אחר?" שאלתי. אני יודע שהים הוא המקום האהוב עליה, המקום שהיא מרגישה בו הכי בטוחה אבל הצלמים לא עוזבים אותו בגלל זה ואני מפחד שזה יפגע בה.
"לא" היא אמרה "אני צריכה את זה" הוסיפה ונישקתי אותה
"אני אוהב אותך" לחשתי לה וחיבקתי אותה. "תקשיבי מה נעשה" התחלתי לומר והסתכלתי אל תוך עיניה "אני אצא עכשיו אני אדבר איתם ארחיק אותם מה שצריך וכשהם יעזבו אני אוציא אותך ויהיה לשנינו את השקט שאנחנו צריכים" אמרתי. נישקתי אותה נשיקה קטנה על השפתיים ויצאתי אל הצלמים.

~נ.מ לירון~
אני לא יכולה לתאר אפילו כמה קשה לי בלי אמילי. נכון שקאם איתי אבל עם קאם אני לא יכולה לדבר על הכל כמו עם אמילי. אני לא יכולה לדבר עם קאם על ליטל ועל כל מה שהיא עושה לי. קאם לא יודע על זה ואני גם לא ממש רוצה שהוא ידע...
"היי יפה שלי מה יש?" קאם הוציא אותי מהמחשבות והגעגוע
"סתם... אני מתגעגעת לאמילי" אמרתי והוא חיבק אותי
"היא בסדר" הוא אמר, יודע שיחד עם הגעגוע הזה מסתתרת דאגה. אכפת לי מאמילי מאוד, היא כמו האחות שאף פעם לא הייתה לי "שון איתה והוא שומר עליה"
"אני יודעת... אבל אמילי לא רגילה לכל זה, לכל הצלמים והכתבים ו... " התחלתי לומר אך הוא קטע אותי בנשיקה
"אני אוהב אותך" הוא אמר כשהתנתקנו. חיבקתי אותו ונתתי לעצמי להתפרק, אני ממש צריכה מישהו לדבר איתו על ליטל וקאם, קאם לא יודע עליה ולא על מה שהיא עושה לי... טוב אולי זה כי אני לא רוצה שהוא ידע, אני שמחה שפגשתי אותו ועוד יותר אני שמחה שהוא חלק כזה גדול בחיים שלי... חבל שההורים שלי לא לוקחים חלק כזה משמעותי בחיים שלי כמו הורים נורמליים. לפחות דניאל שם בשבילי, דניאל הוא אחי הגדול והוא תמיד היה שם בשבילי, למרות שהרבה זמן לא ראיתי אותו, אני אפגוש אותו בסופש.

~נ.מ אמילי~
אחרי ששון הרחיק מאיתנו את הכתבים מצאנו לנו פינה מבודדת ומוסתרת יחסית. פרשנו מגבות ושון התיישב ואני נשכבתי כשראשי על ברכיו. הוא ליטף אותי ונשק לראשי
'קלאק קלאק קלאק' מכל עבר פתאום נשמעו רעשי צילום
"אני מצטער" שון לחש לי
"זה בסדר, עשיתי את מה שיכולת" אמרתי וחייכתי אליו. קמתי מהמצב שהייתי בו והתיישבתי על שון. הנחתי את ראשי על כתפו ושקעתי במחשבות.
זה כל כך מדהים איך בשנייה אחת כל החיים שלך יכולים להשתנות, תראו אותי איך מילדה שאין לה כלום הפכתי לנערה שיש לה את כל מה שהיא צריכה והרבה מעבר. אבל כמו שהם בשנייה נהפכים לחייים טובים הם בשנייה יכולים להיהרס. מה אם הבדיקות יוצאות חיוביות? מה אם יואל הוא באמת האבא שלי?
"יפה שלי הכל בסדר?" קולו של שון קטע לי את המחשבות. הנהנתי קלות "זה לא משנה מה התוצאות של הבדיקות" אמר כאילו קרא את מחשבותיי "את נשארת איתי... ועם קאם" הוסיף וחיבק אותי. פתאום הרגשתי שאני באוויר,הרמתי את ראשי וראיתי ששון מתקדם לכיוון המים ומרים אותי איתו. אחרי כמה שניות הרגשתי את המים הקרים
"שון? מה אתה עושה?" שאלתי אותו והוא הוריד אותי
"באנו לים כדי שאת תשכחי קצת מהכל לא כדי שתשקעי בזה יותר" אמר וחיבקתי אותו. כשהתנתקנו הוא השפריץ עליי
"אתה לא עשית את זה עכשיו" אמרתי והוא צחק. התחלתי להשפריץ עליו וככה התחילה לה מלחמת מים.
כשיצאנו הורדתי ממני את הבגדים ותליתי אותם בצד לייבוש. שון לקח מגבת ועטף אותי "הדבר האחרון שאני צריך עכשיו זה שתהיי לי חולה" הוא אמר ונישקתי אותו. הוא מקסים, הוא אפילו לא יודע כמה הוא מקסים. אני הכי מאושרת שאי פעם הייתי. אחרי כמה שעות מדהימות בים שון ואני חזרנו למלון, עלינו לחדרים שלנו וכל אחד הלך להתקלח. שון דאג שיהיו לנו שני חדרים עם דלת שמחברת ביניהם, הוא רצה שתהיה לי את הפרטיות שלי אבל שכל דבר שיקרה אני אוכל לבוא אליו, הוא מושלם, הוא פשוט מושלם. כשסיימתי להתארגן נכנסתי אליו לחדר
"באמת תהיתי מתי כבר תבואי" הוא אמר לי, הוא חצי שכב חצי ישב במיטה שלו. התקרבתי ונשכבתי לידו כשראשי עליו, באופן כמעט אוטומטי הואשיחק בשיערי, אני אוהבת שהוא עושה את זה, אני לא יודעת למה אבל זה פשוט גורם לי להרגשה ממש טובה. "את יכולה לישון, יש זמן" שון לחש לי
"רק אם אתה ישן גם" קבעתי. הוא הרים אותי כך שאשב עליו ונישק אותי
"בסדר" הוא אמר וכיוון שעון. הוא נשכב ואני נשארתי עליו, הוא כיסה את שנינו וחיבק אותי. לאט לאט שנינו נרדמנו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היי לכולם 👋
אז אחרי הרבה זמן אני סופסוף מעלה שוב פרק
אני באמת מתנצלת שלא העליתי עד עכשיו, פשוט היו לי בגרויות והתחלתי גם לעבוד עכשיו אז אני קצת הרבה מותשת
מקווה שאתם נהנים בחופש ותהנו מהפרק 💗