פנימיית מנדס

פרק 17 - אהבה בדיקות ולחץ

~נ.מ אמילי~
"כן" אמרנו אני ושון ביחד ולירון נכנסה. אני שכבתי כשראשי על ברכיו של שון והוא משחק לי בשיער. אני אוהבת כשהוא משחק לי בשיער.
"היי מה קורה?"
"יותר טוב" עניתי לה והיא התיישבה לידי. דיברנו קצת ואז שון הלך.
"מה קרה לך היום אמ?" היא שאלה אותי בחשש
"בגלל שיש לי את הבדיקות מחר אני קצת לחוצה ולא היה לי תיאבון" אמרתי
"הלחצת אותי" היא אמרה "חשבתי שקרה לך משהו ואני לא יודעת עליו"
"אני מבטיחה לך שאם יקרה לי משהו אני אספר לך" אמרתי "אולי אני לא אספר לך בדיוק אבל את תדעי שקרה משהו" הוספתי והיא חיבקה אותי
"זה ממש מרגיע אותי לשמוע את זה" היא אמרה והיה נראה באמת שהלחצתי אותה קודם. "את מתארגנת חזרה לפנימייה?"
"שון לא אמר לך? או לקאם?"
"אמר מה?"
"יש לנו אישור להישאר עוד יום ולחזור בראשון בבוקר... שון יקח אותנו לפנימייה את תרדי ותלכי ללמוד ואותי הוא יקפיץ לבדיקות" סיפרתי לה
"בטוח?"
"כן" אמרתי ודפיקות נשמעו בדלת
"כן?" לירון אמרה ושון וקאם נכנסו.
"אתן באות להמשיך את המרתון סרטי דיסני?" קאם שאל והתיישב ליד לירון. הוא נישק אותה והיא הובכה קצת. שון חייך אליי וקמתי אליו. הוא כרך את ידיו סביב מותני ונשק לראשי. אני הבנתי כבר שאני אוהבת אותו... ההתנהגות שלו גורמת לי קצת להתבלבל, אני לא יודעת אם הוא אוהב אותי או סתם דואג לי כמו לאחות קטנה אבל אני יודעת שאני אוהבת אותו. ירדתי איתו לסלון והתיישבנו בספה. הנחתי את ראשי עליו והוא כרך את ידו סביב גבי למין חצי חיבוק. התחלנו לחפש סרט בוי.או.די, בסוף שמנו 'קאמפ רוק' ואחרי כמה דקות קאם ולירון ירדו. אחרי כמה סרטים הרגשתי את עיניי נעצמות ומישהו משכיב אותי. פתחתי את עיני טיפה וכשראיתי שראשי על ברכי שון. נתתי לעיני להיעצם שוב

"אמילי, אמילי את צריכה לקום" שמעתי את קולו של שון
"עוד חמש דקות שון"
"אמילי, יש לך בדיקות היום"
"אני יודעת" אמרתי מבואסת וקמתי. "שון מתי עליתי לכאן?" שאלתי כשקלטתי שאני בחדרו
"העליתי אותך כשסיימנו לראות את הסרט" הוא אמר והתיישב לידי "אני יודע שאת לחוצה אמ אבל אני כאן בשבילך" הוסיף וחיבק אותי. התכרבלתי בין זרועותיו והרגשתי מוגנת, הרגשתי ששום דבר לא יכול לפגוע בי.
"תודה" אמרתי והוא נשק לראשי
"עכשיו את מוכנה לקום להתארגן?" שאל וקמתי בלית ברירה. "תתארגני, אני הולך להכין לך משהו לאכול" אמר ויצא. התארגנתי וירדתי למטבח. שון עמד שם וטיגן משהו
"בוקר טוב" אמרתי
"בוקר אור, קאם לקח את לירון לפנימייה ככה שיש לנו עוד קצת זמן" הוא ענה והניח את החביתה שטיגן בצלחת. הוא סידר את השולחן והתיישבנו לאכול. כשסיימנו רציתי לעלות לקחת את התיק שלי אבל שון הקדים אותי. יצאנו מהבית ונסענו למרפאה. כשהגענו הוא חנה מול המרפאה והסיט את מבטו אליי. "יהיה בסדר" הוא אמר
"אני לא חושבת" אמרתי והוא יצא מהאוטו ובא אליי. הוא פתח את הדלת בצד שלי וחיבק אותי.
"אני איתך" הוא לחש באוזני ולא הרפה מהחיבוק. כשנרגעתי יצאתי מהמכונית והוא לקח את ידי ונכנס איתי למרפאה. "היי תמי" שון קרא אליה "הבאתי אותה"
"יופי. מה שלומך אמילי?"
"יכול להיות יותר טוב" עניתי ושון ליטף את גבי. מונה הגיעה עם עוד מישהו והם החלו לדבר עם תמי.
"אמילי, זה טום הוא ילווה את אותך לאורך היום" תמי אמרה
"מה אני הולכת לעשות היום?" שאלתי
"בעיקרון אנחנו נתחיל עם בדיקת הדם ואחריה את תבואי איתנו למשרדים לכמה שאלות ועוד כמה טפסים שאנחנו צריכים שתמלאי ואחר כך נחזיר אותך לפנימייה, אנחנו מניחים שזה ייגמר בסביבות 16:00-17:00" טום אמר.
"טוב, אז אני אשאיר אותך איתם, טוב אמ?" שון שאל אותי והנהנתי.
"תודה שון" לחשתי לו כשחיבק אותי