פנימיית מנדס

פרק 25 - הסטייליסטית

~נ.מ אמילי~
"אני מצטער" שון אמר לי כשהגענו חזרה למלון. הוא התיישב על המיטה וקירב אותי אליו
"על מה?" שאלתי והתיישבתי עליו כך שכל רגל שלי בצד אחר של גופו
"שלא סיפרתי לך קודם... לא רציתי שתגלי את זה ככה" הסביר וליטף אותי.
"זה בסדר" אמרתי "הכי חשוב זה שסיפרת לי בסוף"
"בטוח?" שאל והנהנתי. "בטוח בטוח?" שאל שוב וצחקתי
"בטוח" אמרתי ונישקתי אותו
"בסדר" הוא נאנח ושם את ראשו על כתפי שיחקתי בשיערו. שיחת טלפון קטעה אותנו ממחשבותינו. "הלו" שון ענה. "אני חייב ג'ייק?" שאל "בסדר, מחר" נאנח "ביי" סיים את השיחה והניח את ראשו חזרה על כתפי.
"הכל בסדר?"
"יהיה טוב" הוא ענה "זה רק ג'ייק והשגעונות שלו"
"מה הפעם?"
"לפני חצי שנה בערך הוא החליט שהוא רוצה להביא לי סטייליסט/ית ואני מתנגד לזה ומתחמק מזה"
"אתה לא צריך" אמרתי והוא חייך ונישק אותי
"אם רק ג'ייק היה מסכים איתך..." אמר וליטף אותי "לפני כמה חודשים הוא מצא סטייליסטית ובגלל שאני לא ניסיתי ליצור איתה קשר הוא נתן לה את המספר שלי והיא התקשרה אליי באותו יום שבאתי לפנימייה. אז קרה מה שקרה ולא יכלתי להיפגש איתה ופשוט לא דיברתי איתה מאז. בגלל כל הסיפור עם האלבום שיצא מוקדם גם ג'ייק לא דיבר איתה אבל עכשיו כשיצאנו לפגרה..."
"ג'ייק דיבר איתה?"
"לא סתם דיבר איתה, הוא קבע לנו פגישה מחר" שון אמר מבואס ונישקתי אותו. הוא חיזק את חיבוקו וליטף אותי. "את יודעת שאני אוהב אותך?" הוא שאל והנהנתי. הוא הסתכל עליי כמה שניות במבט אוהב ונישק אותי. "אני מאוהב בך" הוא לחש לי כשהתנתקנו.
"תישן לידי היום?" שאלתי והוא הנהן
"את תבואי איתי מחר?" שאל והנהנתי. אחרי כמה דקות קמנו להתארגן, שון הלך לחדר שלו ובינתיים אני התקלחתי והתלבשתי. כמה דקות אחרי שנשכבתי שון נכנס. הוא התיישב לידי וליטף אותי. "לילה טוב" לחש לי ונשכב לידי.
"לילה טוב" עניתי והנחתי את ראשי על חזו. הרגשתי את החיוך שהתפשט על פניו.

~למחרת~
כשקמנו התארגנו וארגנו חזרה את הדברים שלנו. עשינו צ'ק אאוט ונכנסנו למכונית. נסענו קודם לבית של שון והנחנו שם את הדברים. קאם ולירון עדיין ישנו אז השתדלנו לעשות כמה שפחות רעש. בדרך אל ג'ייק עצרנן לאכול ארוחת בוקר וברור שהצלמים לא יעזבו אותנו.
"תודה לאל" אמרתי כשנכנסנו חזרה לאוטו ושון נישק אותי.
"תודה" הוא אמר
"על מה?" שאלתי לא מבינה
"שאת סובלת את כל זה בשבילי"
"אני דווקא מתחילה לאהוב את זה" אמרתי והוא חייך.
הוא נישק אותי שוב, נשיקה קטנה והתחיל לנסוע. הנסיעה לא הייתה כל כך ארוכה, תוך חצי שעה הגענו לבניין ועלינו. משרדו של ג'ייק היה חביב, היה לו שולחן מלבני קצת ארוך, כמו בסרטים, ג'ייק ישב בצד אחד של השולחן וכשראה אותנו קם אלינו.
"בוקר טוב" הוא אמר וחיבק את שון "מה שלומכם?"
"יכול להיות יותר טוב" שון ענה. התקדמנו לשולחן. בצד מול ג'ייק היו שני כיסאות על אחד מהם ישבה אישה, לא מבוגרת, בעלת שיער אדום קצר ועיניים ירוקות. שון התיישב על הכיסא לידה והושיב אותי עליו.
"שון ואמילי תכירו זאת דנה, דנה אלו שון ואמילי" ג'ייק התחיל "דנה היא סטייליסטית בתחילת דרכה וחשבתי שזה יהיה רעיון טוב לצרף אליך אותה להמשך סיבוב ההופעות..." הוא המשיך לדבר אבל לא התרכזתי בזה. התרכזתי בשון, ראו עליו שהוא לא רוצה בזה.
"הבאתי כמה הצעות אפשר לנסות אותם עכשיו" היא הציעה. שון לא היה בטוח אבל שלחתי לו מבט מעודד והוא הסכים. כשהוא יצא מתא ההלבשה היה אפשר לראות שהוא לא אוהב את זה, הבנתי גם למה. היא הלבישה אותו בחולצה לבנה מקושקשת טיפה, ג'ינס בורדו דהוי וואנס שחורות.
"אני בחיים לא אלבש את זה להופעה" שון אמר
"שון תן לזה צ'אנס" ג'ייק ניסה לעודד אותו והוא הלך והחליף לאופציה השנייה שלא הייתה יותר טובה. היא נתנה לו ללבוש שוב את החולצה הלבנה המקושקשת עם ג'ינס ירוק-צהוב וואנס לבנות.
"אתם לא אמיתיים, אף אדם עם עיניים לא יסתכל עליי ככה"
"זה נראה עלייך אפילו יותר טוב ממה שחשבתי" דנה אמרה ושון יצא בעצבים מהחדר. יצאתי אחריו ומצאתי אותו במרפסת. הוא ישב מתוסכל והסתכל על השמים.
"היי" אמרתי והתיישבתי לידו. הנחתי את ראשי עליו והוא חיבק אותי.
"אני מצטער שראית אותי ככה אני פשוט לא רוצה את זה וזה מתסכל" הוא אמר והסתכלתי אל עיניו.
"זה בסדר" אמרתי "העיקר שאתה תהיה בסדר עם מה שלא יהיה" אמרתי והוא נישק אותי
"אני אוהב את זה שאכפת לך ממני וממה שעובר עליי" הוא אמר מחייך. "למה שלא יהיה לי אכפת?"
"לא יודע, לרוב החברות שלי לא ממש היה אכפת מזה" אמר ומשך בכתפיו. חיבקתי אותו. "אני שמח שאת לא כמוהן" הוסיף וחייכתי.
"נראה לי שכדאי שנחזור לפני שהם יבהלו" אמרתי אחרי כמה דקות
"אני מעדיף להישאר פה"
"אז תישאר פה ואני אחזור לשם ואומר לג'ייק שאתה עוד מעט חוזר"
"אבל אני רוצה שתישיארי איתי" הוא אמר ועשה פאפי פייס "פליז"
"תן לי ללכת לדבר עם ג'ייק ואני אחזור" אמרתי ונישקתי אותו "מבטיחה" הוספתי והוא נתן לי ללכת.
"איפה הוא?" שאלה אותי דנה "יש עוד אופציות שהוא צריך לנסות"
""הוא יצא לנשום אוויר, הוא יחזור עוד מעט" עניתי ודנה הלכה לארגן את שאר האופציות.
"ועכשיו את האמת" ג'ייק ביקש
"הוא לא רוצה את זה" אמרתי "זה שאתה מכריח אותו רק הופך את זה לגרוע יותר" הסברתי לו. "ואם להיות אמיתית אני לא יכולה להאשים אותו, האאוטפיטים שהיא נותת לו הם ממש שונים ממי שהוא"
"את צודקת" הוא אמר "אבל היא הייתה היחידה שפנויה והסכימה לנסות"
"למה אתה לא נותן לשון להתלבש לבד? הוא כבר ילד גדול" אמרתי והוא גיחח
"כן, אבל חשבתי שזה יהיה נחמד שמישהו יעזור לו, אני רואה אותו לפני הופעות לפעמים הוא יכול לשבת שעות עד שהוא מחליט מה ללבוש"
"הסברת לו את זה ככה?" שאלתי
"את האמת, לא הסברתי לו את זה בכלל"
"הייתי צריך להתחיל מהחלק הזה" אמרתי "אבל את זה כבר אי אפשר לשנות, אז אולי כדאי שתלך ותסביר לו את זה" הצעתי
"אני אעשה את זה" הוא אמר וקם לכיוון הדלת "יש לי רק שאלה אחת לפני" הוא אמר והסתובב אליי "אם הייתי צריך לתת לך להלביש אותו מה את היית עושה?"
"אם נלך על הכיוון של דנה, נראה שהיא מאוד אהבה את החולצה, הייתי שמה את החולצה עם ג'ינס כהה ונעליים שחורות אבל אם ללכת על הכיוון של שון הייתי גם מחליפה את החולצה לחולצה כהה יותר וחלקה" עניתי והוא הלך. הוא דיבר כמה דקות עם דנה ואז יצא לשון. כשסיים את דבריו עם דנה היא עזבה את המשרד. אחרי כמה דקות שון וג'ייק חזרו, ג'ייק התיישב בצד אחד של השולחן ושון שוב התיישב מולו והושיב אותי עליו.
"שון אני יכול לבקש ממך לנסות עוד משהו אחד?" ג'ייק שאל ושון הנהן בקושי
"תחליף את הג'ינס שדנה הציעה בג'ינס כהה ואת הנעליים לשחורות" הוא אמר והבטתי עליו לא מבינה. שון נכנס לתא ההלבשה וג'ייק סימן לי במבטו לחכות רגע ושהוא תכף יסביר הכל. כששון יצא מהתא ראו על הפנים שלו שהוא מרוצה יותר. "אוקיי, עכשיו תחליף לחולצה כהה חלקה" ג'ייק הוסיף ואני נשארתי מבולבלת. כששון יצא הפעם מהתא היה נראה שהוא מרגיש הרבה יותר בנוח. "שון, נראה לי שמצאנו לך סטייליסטית" ג'ייק ואני נהייתי מבולבלת אפילו יותר "תחליף חזרה לבגדים שלך ונדבר על הפרטים" הוא אמר ושון החליף זריז והתיישב לידי.
"אוקיי ג'ייק מה הקאץ'?" שון שאל מבולבל "לפני שנייה דיברנו על זה שאני לא רוצה אותה מה קרה פה?"
"מה שביקשתי ממך ללבוש היו הצעות של אמילי למה לשנות את מה שדנה הציעה" ג'ייק אמר ושון הופתע והחזיק לי את היד "אני חושב שהיא תהיה סטייליסטית לא רעה בשבילך, מה דעתך?" אמר והשאיר את שנינו טיפה בשוק. אולי רק אותי.
"לזה אני יותר ממסכים" שון אמר וחיבק אותי.
"מה את אומרת אמילי?" ג'ייק שאל אותי והנהנתי.
"אני מסכימה" אמרתי ושון נישק אותי.
"אני שמח שפתרנו את זה, שון אתה חוזר לפנימייה לפגרה?"
"נראה לי שכן, אני אבדוק מה המצב שם ונדבר"
"מצויין, אז נראה לי שלבינתיים סיימנו כאן" ג'ייק אמר ולחץ את ידו של שון ואת ידי.
"להתראות" אמרנו ואני ושון חזרנו לאוטו.
"אני באמת לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך" הוא אמר ונישק אותי.