"ממה אתה מפחד?" עומר שאל בשקט, הוא הרגיש רע משום ששיקר לו, הוא ידע שלסול הוא לא יכול לשקר.
"אתה עדיין לא ענית" סול התחמק מהשאלה במהירות, גם הוא לא רצה לספר את הפחד העמוק ביותר שלו, הפחד העמוק ביותר, הפחד היחיד שיכול לגרום לך לעשות דברים שלא תכננת לעשות.
"אני לא מעוניין לענות על השאלה הזאת" עומר אמר והתרומם גם הוא לעמידה.
"גם אני" סול אמר והחל להתהלך בבית באיטיות, הוא חקר כל פרט ברצפה דרך רגליו היחפות וידיו סרקו את הצדדים.
"אז הנה שאלה אחרת, מה הקטע של המשקפיים והקעקועים?" עומר שאל, נואש להכירו קצת.
"המשקפיים כדי להסתיר את העיניים והקעקועים בשביל זיכרון" סול ענה לו ביובש ותשובות שדי ברורות מאליו.
"איך אתה נראה?" סול שאל לאחר כמה שניות של שקט מעיק. והנה השאלה לה עומר חיכה, רוב האנשים היו שואלים את זה דבר ראשון אבל סול היה מיוחד.
"יש לי שיער שחור ועיניים במין גוון אפור זהוב, אני די גבוהה, כלומר יותר ממך, אני יותר שרירי ממך ו-" לפני שעומר סיים את התיאור הוא הרגיש שתי ידיים על פניו, הידיים ליטפו בעדינות את פניו וחקרו את תווי פניו.
"כשאני מבקש שתתאר את עצמך הכוונה היא שתתאר ברור" סול אמר באנחת תסכול והמשיך לחקור את עומר בידיו.
נראה לעומר שסול אינו מובך מכלום, הוא עצמו היה אדום מאוד וליבו דפק בחוזקה, הוא לא היה רגיל שגבר נוגע בו ככה למרות היותו גיי.
"מה קרה לך בצלעות? זאת אומרת למה הן נשברו?" לפתע סול שאל.
עומר התרחק מסול במהירות, הוא נתקף בהלה, איך הוא יודע על זה? הוא עוקב אחריו? מה הקטע הקריפי הזה של לדעת דברים שמנסים להסתיר?
"אם אתה לא רוצה לספר זה בסדר" סול אמר בשקט וחזר לספה.
יכול להיות שהוא נעלב? יכול להיות שהוא התעצבן שעומר קפץ כך אחורה?
"זה פשוט נושא אישי" עומר אמר בקצרה והתישב על הספה במרחק קטן מסול. באותו רגע הוא נזכר שעדיין לא הציע אוכל, אולי סול רעב אבל לא נעים לא להגיד?
"אתה רוצה לאכול?" עומר שאל את סול, אחרי דקה שסול לא ענה עומר הרים את מבטו לסול שנגע בקעקוע על זרועו.
הארבע החרוט עם טיפת הדם הזולגת, כל הקעקועים שלו סיקרנו את עומר אבל כרגע הוא הקעקוע הכי מבלבל. כלומר יכול להיות שלסול יש אהבה לברקים או משהו כזה אבל זה לא מסביר את המספר 4. דבר שני הוא אמר שהקעקועים שלו אלו זכרונות, זאת אומרת שהארבע הוא זיכרון כואב מאוד.
הקעקוע נראה כאילו הוא לקח סכין וחרט אותו בידו, הדם בו נראה טרי למרות שהקעקוע עצמו לא חדש, הארבע חרוט כמו ארבע שילד קטן היה כותב.
YOU ARE READING
בעיניים מכוסות
Romance"אתה חושב שאתה טוב?" "כן" "אז תחשוב שוב" "אתה עיוור" "מסקנה נחמדה, אבל אפילו בלי עיניי אני טוב, יותר מידי טוב" סול בלטריס, שם עדין לבחור... לא מאוד עדין. סול חי בחשיכה מהרגע בו התעוור, אנשים מזלזלים בו, בכישוריו ובחוזקותיו, אבל אף אחד מהם לא מכיר את...
