בעיניים מכוסות

part 7

"איזו תחנה אנחנו?" סול שאל את הנהג, שענה לו שהם עכשיו יעצרו בתחנה של מרכז העיר.

"אנחנו יורדים פה" הוא קבע ועומר התרומם מכיסאו הנוח. האוטובוס עצר עצירה חדה ועומר התנגש בגבו של סול שעף מעט קדימה, על הנהג. האישה מאחוריו של עומר החליקה על הרצפה ונער שישב מאחורה תפס בעמוד בזמן בשביל לא למעוד.

דלת האוטובוס נפתחה וכול הארבעה ירדו מהאוטובוס, התחנה הייתה באמצע רחוב חשוך ויחסית ריק בתוך העיר. הנער והאישה החלו להתקדם לאותו כיוון אליו גם עומר וסול התקדמו, עומר תהה אם כולם הולכים לאותו המקום, גם האישה והנער נראו מעט לחוצים, נראה שהם הסתכלו על סול מדי פעם אך הפנו את מבטם כל פעם שמבטו של עומר עבר עליהם.

אחרי הליכה של חמש דקות הם הגיעו לבניין קטן ומואר, הבניין נראה היחיד שהיה חביב ונעים בין הבניינים האפורים והחשוכים.

"תיכנס" קולו של סול שבר את הדממה, עומר שמע את הרעידות העדינות בקולו והרגיש את מבטיהם של האישה והנער עליהם, באותו הרגע עומר היה בטוח שהם מכירים את סול והייתה לו הרגשה שגם סול מכיר אותם.

עומר חצה את קו הדלת ונכנס לתוך הבניין החמים, עיניו סרקו את הכניסה בה הם נמצאו, קירות לבנים ונקיים שתי ספות אפורות עם כריות בגוונים צבעוניים בקצה אחד ובקצה השני שולחן עץ באותם גוונים צבעוניים, מאחוריו ישבה אישה צעירה וכתבה על דף כלשהו משהו. שיערה היה צבעוני כמו השולחן והכריות, עורה שחום, עינייה היו כחולות עמוקות, על פניה היו שלושה עגילים, שתיים בשפה התחתונה ואחד באף.

ברגע שעינייה עברו על העומדים חיוך קורן עלה על פניה, היא קמה מכיסאה וחיבקה את הנער ראשון.

הבלבול של עומר רק גבר, לאן הם הולכים להגיע? הוא שאל את עצמו שוב ושוב אך הוא לא פצה את פיו, הוא ידע שסול מרגיש לא בנוח והוא לא רצה להבליט את זה.

האישה המשיכה לאישה, חיבוק קצר אך מלא חיבה, היא הוסיפה לחישה קטנה לאוזנה של האישה ועברה לסול. עומר הופתע שהיא משכה את סול לחיבוק, סול נראה אחד שידחוף את הבנות שיחבקו אותו ואולי הוא באמת היה כזה אך הוא חיבק את האישה במבוכה.

"חבר חדש?" קולה היה גבוה ועינייה סרקו את עומר, לחייו של סול האדימו ובאותו הרגע זה בלט משום שהסתפר.

"ניקה" הוא לחש לעברה והיא חייכה כאילו הבינה את הסיפור המלא.

"קליפסו אבל אתה יכול לקרוא לי קלי" האישה פנתה לעומר ושלחה את ידה לעברו ברשמיות, עומר שלח את ידו אליה ולחץ את ידה בזמן שמלמל "עומר".

"היום אתם בקומה הרביעית, החדר הפתוח" קליפסו אמרה והזמינה להם את המעלית הכסופה לעמדה מאחוריה.

עומר הרגיש יותר בנוח והחליט להתקרב לסול מעט, הוא זז שני צעדים שקירבו אותו לסול בצורה די גסה אך סול לא ראה עד כמה הם קרובים, הוא רק הרגיש את הקרבה.