"תהיה פעם אחת שאנחנו ניכנס והם לא יהיו ככה?" פריי שאלה את קאל בעצבים. זאת הפעם השנייה בה הן מגיעות לביתו של עומר ורואות את שניהם במיטה, זה נחמד כשזה רק סול אך עם עומר זה מוריד את כל הערך להסתכל.
"לא בקרוב" קאל צחקקה בקולניות, צחוקה החזק העיר את עומר.
הוא היה מבולבל, מתי השתיים האלו הגיעו לפה? שאל את עצמו ברגע שפתח את עיניו, לא היה לו כוח לאחיותיו. עומר עצם את עיניו וניסה להחזיר לעצמו את שנת היופי.
"עומר!" קאל צעקה בחוזקה וגרמה לעומר וסול לקפוץ בהפתעה, סול קפץ לכיוונו של עומר ונחת על מפשעתו, עומר עצם את עיניו מהכאב המענג והמוזר שחש. סול התרחק במהירות מעומר ועל פניו הייתה הבעת פנים עייפה. עומר לא הספיק לחקור את פניו של סול משום שהוא התרומם במהירות מהמיטה וכמו יום קודם, על גופו בוקסר בלבד.
"יהיה יום בו תראו אותי בלי לצעוק?" סול שאל בהתחכמות ונכנס למקלחת, מבלי לחכות לתגובה מיותרת, הוא נעל את הדלת אחריו כך שעומר לא יכל להיכנס ולהפריע לו בשאלות כגון 'איך יצא שאתה כמעט ערום שוב? אני זוכר במאה אחוז שאתמול נרדמת לבוש, מה קרה בלילה?'.
"אני אכין ארוחת בוקר" פריי התנדבה בשנית, פריי אהבה לבשל, זה היה אחד התחביב הגדולים ביותר שלה, בישול.
עומר החליט לחכות לסול בחדר, בזמן שסול במקלחת עומר התלבש. הוא פתח את ארונו בתהייה, מה סול הכי יאהב? התשובה הייתה ברורה מאליו, משהו שנעים להרגיש. עומר בחר בחולצת פלנל מכופתרת בצבע כחול לבן וג'ינס לבן ופשוט.
לפתע עומר נזכר, אין לסול בגדים אצלו, והוא לא יכול ללבוש את אותם בגדים מלפני יומיים. הוא הוציא מארונו טרניג אפור ומעט גדול וטישרט לבנה.
"השארתי לך בגדים על המיטה" עומר אמר דרך הדלת ולא שמע תשובה, הוא התכוון לדפוק על הדלת, לשאול אם הכל בסדר. איך סול אחרי מה שקרה אתמול, האם הוא רוצה לחזור לביתו, לדבר עם איב או ניקה, אולי לבקר את אימו. דלת השירותים נפתחה וממנה יצא סול, עומר לקח רגע לחקור את פניו.
על גופו החטוב היה בוקסר בלבד, מספר קעקועים מוכרים חרוטים על עורו בתור 'זיכרונות'. על פניו הבעה המסמלת עייפות, עיניו חצי סגורות ואדומות, נראה שסול שפשף אותן הרבה, אולי בכה. שיערו מבולגן כמו ביום קודם.
"תודה" סול לחש בקול צרוד של הבוקר ונישק את עומר על לחיו, עומר מעט האדים מהמחווה הקטנה אך במהירות התאפס, הוא חיכה שסול יסיים להתלבש ובאותו הזמן חקר שוב את עיניו האדומות.
הוא בכה? זה בגלל התאונה? בגלל הדם? או האישה? אולי זה בגלל הקשר שלו לתאונה? והוא היה יכול להיפגע גם, אולי מהפחד?
עומר שם לב גם להבעתו העייפה, נראה שהוא בקושי ישן בלילה. איך עומר לא שם לב? איך הוא לא היה שם בשבילו בזמן שסול סבל?
YOU ARE READING
בעיניים מכוסות
Romance"אתה חושב שאתה טוב?" "כן" "אז תחשוב שוב" "אתה עיוור" "מסקנה נחמדה, אבל אפילו בלי עיניי אני טוב, יותר מידי טוב" סול בלטריס, שם עדין לבחור... לא מאוד עדין. סול חי בחשיכה מהרגע בו התעוור, אנשים מזלזלים בו, בכישוריו ובחוזקותיו, אבל אף אחד מהם לא מכיר את...
