בעיניים מכוסות

part 19

עומר פקח את עיניו ומתח את ידיו לצדדים, גבו היה תפוס בכאב מהשכיבה הלא נוחה על הכורסה.

למרבה הפתעתו ביתו היה שקט, ללא צרחות של שתי אחיותיו עם ההורמונים המתפרצים. הוא הצליח להרגיש את הרוגע והשקט באוויר. לפתע הוא הצליח לדמיין חיים שלמים כאלו, רק הוא וסול בבית השקט והלבן שלו, שניהם נהנים ומתנשקים מבלי הפרעות, רק הוא וסול.

לצערו הרב החלום נופץ בהיאנחות שיצאה מפיו של לוק, עומר שכח שגם לוק ישן בביתו אחרי כל מה שקרה עם סול. הוא הרגיש מטופש כל כך משום שחלם חלום שכנראה לעולם לא יתגשם.

"בוקר טוב" לוק מלמל בקול צרוד של בוקר והתיישב על מזרון היוגה בזמן שידו מחזיקה בגבו. נראה שעומר לא היחיד שסבל בלילה אבל לעומת לוק עומר מוכן לסבול כל לילה בשביל שלסול יהיה נוח.

"בוקר" עומר החזיר ביובש וסיבב את מבטו בשביל לבדוק את מצבו של סול. הפלא הפלא סול לא נמצא על הספה, שמיכתו הייתה זרוקה בצד הספה כשבגדיו זרוקים ליד דלת השירותים שבקומה התחתונה.

"אתה חושב שהוא הולך מתוך שינה?" לוק שאל והרים את מכנסיו של סול מהרצפה. הוא התכוון לדפוק בדלת השירותים אך עומר עצר אותו שנייה לפני.

"הוא לא הולך מתוך שינה, הוא כנראה עושה שם את צרכיו, תעזוב אותו" עומר אמר בעייפות ושיפשף את עיניו, הוא לא הבין איך אדם יכול להתעורר בקלות שכזו כמו לוק. רגע אחד לוק ישן ורגע שני הוא מתרוצץ ברחבי ביתו של עומר ומחפש את סול.

"'צרכיו' כאילו אתה לא עושה פיפי בבוקר" לוק אמר בלגלוג ודפק על דלת השירותים אך אף קול לא נשמע כתגובה. עומר ניסה לחשוב מה הסיכוי שסול לא בפנים בזמן שלוק פתח את הדלת וקפץ לתוך החדר בהפתעה.

עומר עצם את עיניו והחזיק את שפתיו בין שיניו, הוא לא רצה לצעוק על לוק משום שלוק אינו מובך מהרעיון שסול שם. לוק לא גיי.

"הוא לא כאן" לוק קרא לעבר עומר ויצא מהשירותים כשידו על ראשו. עומר ניחש שכנראה גם הוא תוהה איפה סול יכול להיות.
הוא ניסה לחשוב מה הסיכוי שסול נמצא כרגע בחדרו או מתקלח בחדר ליד חדרו.

"את זה גם אני רואה" עומר ציין ביאוש והתקדם לעבר המדרגות, אין לו צורך להתבייש או לפחד, זה ביתו והוא צריך להרגיש בו בנוח.

הוא החל לעלות במדרגות ועם כל מדרגה עלתה בעיה חדשה לראשו.
הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו ובכל מדרגה שעלה בטחונו ירד. הוא פחד לראות את סול בצורה שהוא לא צריך לראות, לפחות לא כשסול אינו מודע לכך.

הוא הצליח לדמיין את לוק מסתכל עליו מתחתית המדרגות וצוחק בשקט.
למה הוא תמיד מביך את עצמו?

ברגע שרגלו הימנית דרכה על רצפת הקומה העליונה עומר נשם עמוק, הוא ידע שהוא חייב להירגע. סול חבר שלו, עומר לא אמור להתבייש מחבר שלו. הרי בעבר הוא לא התבייש מהחברות שהיו לו, הוא לא צריך להתבייש ממנו.