"לוק!" עומר צעק מהקומה העליונה בזמן שמחץ את היומן הקטן בידו עד מצב קריעה.
"מה קרה עכשיו?" לוק שאל בעצבים וניתק את השיחה בה נמצא.
"בוא עכשיו" עומר ציווה ויצא מחדר המקלחת שבחדרו, פניו היו אדומות מעצבים וידיו סגורות לאגרופים הדוקים. אחרי שקרא
את החלק השני ביומן הוא גילה סוד שהרתיח את דמו למרות שלא היה צריך.
"מה העניין?" לוק הופיע בפתח חדרו כשבידו כוס קפה לבנה. המראה הרתיח עוד יותר את עומר, לפי מה שלוק אמר הוא היה אמור לתכנן לו דייט שיעזור לו להתפייס עם סול.
"מי זה וינסנט?" עומר הרים את היומן ושאל. באותו רגע גופו של לוק השתתק, לוק לא ציפה שעומר יגלה עליו, וינסנט היה הסוד הכי גדול שלו וברגע שהבין שגם סול מכיר אותו הוא הפך לסוד של שניהם.
"דבר" עומר ציווה ולא השאיר ללוק שום אפשרות בריחה. שניהם היו מתוחים, כל אחד בגלל סיבותיו אך לשניהם היה מחנה משותף אחד וקראו לו וינסנט.
"וינסנט הוא י-ידיד שלי" לוק מרח את המילים בזמן שמוחו עבד בקצב כפול בשביל למצוא את התשובה המתאימה שתספק את עומר בצורה מספקת.
"אל תשקר לי, אני קראתי כאן הכל" עומר אמר בעצבים ומחץ את היומן הקטן בידו, היומן החל להיקרע מהחוזק בו הוחזק.
"עומר!" לוק קרא בזמן שראה איך יומנו של סול נקרע בתוך ידיו הגדולות של עומר. הפחד התחיל לחלחל לתוך גופו, טיפה אחר טיפה. לוק לא ידע מה יעשה אם היומן יקרע, הוא הבטיח לאיב שיחזיר את היומן כמו שלקח אותו. איך איב גילה? זה סיפור אחר לגמרי.
"למה הוא וסול התנשקו ולמה זה פאקינג מוזכר כאן כחלום שהתגשם?" עומר שאל וחתיכות של דפים החלו ליפול מהיומן.
לוק לא ידע מה לענות, הוא הרגיש שזה הזמן לספר לעומר על וינסנט אבל מצד שני הייתה הבטחתו לסול. לוק הבטיח שאינו יגיד דבר בנוגע לוינסנט כשסול הבטיח לספר ללוק את הסיפור המלא, הטראומה והתאונה, הפחדים והסודות. סול הבטיח לפתור את כל תעלומותיו של לוק.
"וינסנט הוא אחיו הגדול של סול" לוק נאנח בתבוסה ותכנן את הניסוח של הסיפור המלא.
"מה?! אז עם מי הוא התנשק?" עומר שאל בזמן שידו עזבה את היומן המעוך. לוק קפץ ליומן והציל אותו מנפילה מסוכנת על הרצפה שככל הנראה הייתה הורסת אותו לגמרי.
"עם וינסנט, זה סיפור יחסית ארוך ומסובך" לוק התיישב על מיטתו של עומר וסימן לעומר להתיישב לידו. לוק התכונן לתגובתו של עומר ועומר התכונן לסיפור שהוא הולך לשמוע.
"וינסנט הוא הבכור במשפחה שלהם, הוא בן עשרים ותשע כרגע והוא ידיד קרוב שלי" לוק התחיל את הסיפור בנקודה רגועה ומשעממת.
"לאחר התאונה של סול הוא ווינסנט התקרבו מאוד, כמובן שבהתחלה זה היה בתור אחים. וינסנט עזר לסול לעבור את כל תקופת בית החולים שהייתה ארוכה במיוחד וגם את הימים שהיו אחרי. כשסול חגג שתים עשרה וינסנט נישק אותו וגרם לתחושות מוזרות לעבור בו וכך סול הבין שהוא הומו" לוק פתח את היומן המקומט וחיפש את הדפים שמסבירים הכל.
YOU ARE READING
בעיניים מכוסות
Romance"אתה חושב שאתה טוב?" "כן" "אז תחשוב שוב" "אתה עיוור" "מסקנה נחמדה, אבל אפילו בלי עיניי אני טוב, יותר מידי טוב" סול בלטריס, שם עדין לבחור... לא מאוד עדין. סול חי בחשיכה מהרגע בו התעוור, אנשים מזלזלים בו, בכישוריו ובחוזקותיו, אבל אף אחד מהם לא מכיר את...
