אני במצב רוח נהדר בימים האחרונים אז הנה פרק מוקדם ממה שחשבתי שיצא והקשבתי לבקשתכם והארכי את הפרק באיזה שש מאות מילים ממה שאני כותבת בדרך כלל.
מטרה לפרק הבא:
40 הצבעות.
20 תגובות.
להאזנה: Ed Sheeran - dive
~~~~~~~~~~~~~
החדר שקיבלתי היה במסדרון של ריימונד, למען האמת ממש חדר לידו, לא ציפיתי לשום דבר אחר, כמובן שלא יתנו לי להתרחק ממנו יותר מידי. מיטת עץ בעלת מוטות עבים ובעלי צורה יחודית הייתה צמודה אל הקיר המזרחי של החדר, מספר כריות בעלות ציפה אדמדמה היו עליה ושמיכה דמוית פרווה- העדפתי לחשוב שהיא לא מפרווה אמיתית. החדר עוצב באווירה כפרית ומרגיעה, ברגע שהסתכלתי עליו הבחנתי שאני כבר יותר מחבבת אותו מהחדר של ריימונד, כנראה הייתי צריכה נוף שונה מאשר חדרו.
חיוך עלה על פני שהוצב מקום מיוחד ליד אדן החלון, מקום שעליו אפשר לשבת ממש על החלון ולהביט ממנו, כבר ידעתי מה הוא הנוף מאחר שאני וריימונד במרחק של חדר אחד הנוף הוא בוודאי של הגינה שלמדתי לאהוב.
שולחן מעץ כהה עמד במרחק מה מן החלון ומעליו הייתה מראה קטנה. לא הופתעתי לגלות שעל השולחן הונח קנקן מלא בנוזל אדמדם שמיד תפס את כל תשומת ליבי. "מכיוון שאת מזן.. צמא יותר, קלאריסה החליטה שזה יהיה נכון לשים לידך קנקן ושתמיד ידאגו למלא אותו בשבילך. אני מניח שבשביל שלא תרוצי אחר דם ותיתקלי בהארי." ריימונד הסביר בזמן שעקב אחר מבטי.
שתי דלתות חומות ובהירות ניצבו בקיר המערבי, הבטתי אל ריימונד בהיסוס אך הוא רק הינהן בעדינות בראשו. כסימן לאישור שאני אכן יכולה לבדוק מה ממסתר שם.
לא היססתי והלכתי במהירות אל הדלת הראשונה, פתחתי אותה ולא הופתעתי לגלות חדר אמבטיה הדומה לשל ריימונד רק שבו המגירות התמלאו במבחר דברים ולא כמו אצל ריימונד, שבו המגירות היו כמעט ריקות. כנראה מחוסר צורך במצרכים. "תסלחי על העומס הזה, לוסינדה בחרה מה שחשבה לנכון. את מוזמנת לזרוק מה שאת לא צריכה." הוא אמר, נשען על מפתח דלת חדר האמבטיה.
"אני חוששת שאני אזרוק את הרוב" התבדחתי, גיחוך קל נפלט מבין שפתיו של ריימונד.
עברתי בעדינות את ריימונד אשר הביט בי בעיניים רכות. הצצתי מאחורי גבי ועיני נפגשו בעיניו, זהובות ושבורות לרסיסים שמתאחים לאט לאט, ברגע שקמתי מ'התנומה' ששקעתי בה ופגשתי בעיניי הזהב שלו אשר הזהב בהן שבור לרסיסים קטנים כל כך עד שהיה נדמה שהוא לעולם לא יחזור למה שהיה לפני. אך עכשיו שעיניינו משולבות, הזהב חוזר למקומו ולאיטו משלים יצירת אומנות שנהרסה כאשר מתתי.
אני מתנתקת את מבטי ממנו ומפנה את ראשי קדימה, אל הדלת הבאה ופותחת אותה בדחיפה קלה, נורה קטנה בצורת יהלום מאירה את כל חדר הארונות שצעדתי אליו ברגע זה, מימיני קולבים מלאים בשמלות ערב ניצבו לפניי ומצידי השני בגדים רגילים מקופלים הונחו על מדפים ארוכים. שורת מדפים אחת הוקדשה לנעליים, נעלי ערב, נעלי התעמלות, סנדלים וכל מה שאחשוק באותו הרגע אך הכי אהבתי את נעלי הבית השחורות דמויות הפרווה, לוסינדה מכירה אותי כל כך טוב.
YOU ARE READING
In The Twilight Zone
Viễn tưởng*complete* 'הוא מחייך אליי, עיניו הזהובות בורקות ואני מוצאת את עצמי מכושפת תחת כישוף שלא הכרתי מעולם, אני מוצאת את עצמי חסרת מילים כשגרוני מתייבש בין רגע, אני לא יכולה לעכל את העובדה שעיניים זהובות חודרות מביטות בי ברעב ותאווה בזמן שרגליי מאיימ...
