In The Twilight Zone

chapter 27

מטרה לפרק הבא:

25 הצבעות.

10 תגובות.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לוסינדה לא אומרת מילה כל הדרך אל מיקומו של ג'רי אך אינני לוחצת עליה לעשות אחרת, לשם שינוי אני מתרכזת בנופים שאנחנו עוברות. חלונות גדולים ומפוארים חושפים את הנוף לגינה הקדמית מלאת הפרחים והעצים הגזומים בצורות שונות ועוצרות נשימה. עברנו עוד מסדרון אחד לפחות לאחר שיצאנו מהחדר שבו לוסינדה שיתפה אותי בניסיונה הכאוב. "אנחנו הולכות לחדר שלו?" אני שואלת בטון מתון, אם לוסינדה מצוברחת אני לא אכריח אותה להתנהג בצורה שונה כי היא ליד מישהו נוסף.

לוסינדה מרימה את עיניה מהרצפה במיידית ולוקח לעיניה כמה שניות להתפקס על המסדרון המפואר שמולנו, היא מעבירה יד בשיערה הבוער ואז מביטה בי. "כן, כן ברור." היא אומרת ואז מתחילה ללכת בקצב מהיר יותר. אני חוששת שלא הייתי צריכה לשאול זאת. "אני מתכוונת, אני מניחה שהוא יהיה שם." היא מוסיפה, "ולכן לשם נלך." חיוך מפציע על שפתייה ולא צריך להיות גאון כדי לדעת שהוא מזויף. "את מתרגשת?" היא פונה אליי ולרגע אני שוקלת את שאלתה.

עליי להיות מתרגשת? אני לא מרגישה כך, אני בסך הכול עומדת לפגוש את ג'רי ואז שאני מרימה את מבטי אל לוסינדה ורואה את חיוכה המעט עקום ועיניה חסרות הרגש אני מבינה שהיא בטח הייתה מקווה שחברתה הטובה, הנערה שהיא נאלצה להרוג בשביל להפוך רשמית לערפדית הייתה חוזרת לחיים וזוכה לפגוש אותה שוב, כמוני. אז אני שוקלת את תשובתי מחדש. "אני מניחה שזה מעט מרגש." אני פולטת מפי ולוסינדה מחייכת אליי חיוך גדול.

"כן. זה בהחלט מרגש." היא מצחקקת מעט. "הרוב אינם זוכים לפגוש את מי שלוקח אותם לאחר שהם עוברים המתה." אני מניחה שהייתה מעט קנאה במשפט הזה אך לא הצלחתי לתפוס אותה בדיוק. "אני מניחה שאם ג'רי היה יודע שאנחנו מתכוונות לערוך אצלו ביקור קטן הוא היה דואג לכמה דברים בנוסף לכך." היא קורצת ואני מוצאת את עצמי מתבלבלת מדברייה.

"דואג לכמה דברים?" אני שואלת. "מה הכוונה?" לוסינדה מבזיקה אליי מבט קטן ואז חוזרת לצעוד.

"זה בסך הכל אומר שהוא לבטח היה דואג לארוחה נחמדה ול-" היא מתפרצת בצחוק. "ולסדר אולי את החדר שלו." היא ממשיכה את המשפט אך שוב מתחילה לצחוק. "תביני, ג'רי הוא מאוד לא מסודר." אני שוב מתבלבלת.

"אבל החדר שלו תמיד היה מסודר שלנתי בחדרו." אני אומרת בלחש. לוסינדה מטה את ראשה מעט ואז קופצת במקומה כאילו עלתה על התשובה.

"כן, זה מכיוון שאף פעם לא לנתם בחדרו האמיתי, הייתם בסוג של חדר אורחים." אני מכווצת את גבותיי, כל הזמן הזה הוא ישן בחדר אורחים בגלל שאני הייתי לו על הגב. אני מניחה שהוקל לו לחזור לחדרו לאחר שעברתי אל הגב של ריימונד. "ככה זה אצל כולם."