מטרה לפרק הבא:
40 הצבעות.
20 תגובות.
להאזנה: DNCE - Kissing Strangers
~~~~~~~~~~~~~~~
השתתקתי בעודי שומעת את טפיחות נעליו הקלילות של אחיהן הבוגר של האחיות שהפגינו טוב לב והבריחו אותי ממשמרה הכעוס של קלאריסה.
דלת המקרר חרקה בעודה נפתחה וגיחוך נפלט מפיו של אחיהם הגדול, "באמת שלא מתחשק לי לשחק מחבואים איתכן היום בנות." הוא נשמע עייף ולמרות זאת צוהל בו זמנית.
גבותיי התכווצו, אם לורי היא ערפדית, ליזי מכשפה אז גם נייט ערפד מה שדיי מבלבל מכיוון שהוא לא מזהה שיש פה מישהי שהוא אינו מכיר בחדר המחבוא. ואז נדלקה לי הנורה, הכישוף שליזי עשתה גרמה לאנשים לאבד את עקבותיי, כנראה גם לאנשים זרים לא להבחין בדברים שעלולים להסגיר אותי.
דלת הארון, הדלת האחרונה שעמדה ביני לבין האח נפתחה באיטיות. "אני רעב. לורי מה אמא הכינה בבוקר?" אך לורי לא טרחה לענות לו, היא ידעה שהנושא ישתנה במהרה ברגע שעיניו ינוחו עליי.
היא צדקה. ברגע שנייט צעד אל החדר חיוכו נמחק ואפו התעקם. נייט היה בחור מרשים למראה, שערו היה בהיר כמו של אחיותיו והתפרע לכיוונים שונים, עיניו בהקו באדום ולסתו התהדקה כל עוד המשיך להביט בי. הוא היה גבוה ממני בחצי ראש לערך וגופו היה איתן. הוא היה נאה לחלוטין.
"מי זו?" קולו צלף בי, סלידתו הייתה ברורה לשמיעה. "אל תגידו לי שאחריה המשמר רודף!" כתפיו רכנו קדימה כאילו כל הכוח שהיה לו לפני כן נסחט החוצה.
"היינו חייבות להגן עלייה ממשמר המוות!" לורי אמרה, קולה רעד בתחילה ואז התגבר ביחד עם יציבתה. "קלאריסה המשוגעת רודפת אחריה." הסבירה.
"כמה פעמיים אני יכול להגיד לכן? אם מישהו ישמע אותכן קוראות למשמר של קלאריסה משמר המוות הלך עלינו." הוא שמט אל ראשו לאחור, מיואש.
ליזי בינתיים ניקתה בעזרת ידייה את שאריות המלח אשר התפזרו ברחבי הרצפה ולאחר שניות מהירות התאדו בעשן קל. חיוך עלה על שפתיי שראיתי את מעשייה, הטריק הזה היה עוזר לי כל כך הרבה בחיי וחוסך לי כעסים מאימי כאשר פירורי מאכלים שונים היו מפוזרים על מיטתי או על רצפת חדרי. ליזי הרימה את עיניה אל עיניי וחייכה חיוך דק וחביב ללא שיניים.
"מה עשית?" נייט פנה אליי, הסטתי את מבטי מליזי הקטנה ומיקדתי את עיניי האפורות בעיניו האדומות רושפות התגרה.
"סליחה?" שאלתי, מחשבותיי זינקו אל ימים עברו ואל הרגעים שבהם אימי הייתה נוזפת בי על חדר מלא בלכלוך וחיוך נוגה מצא את מקומו על פניי, כמה שהייתי רוצה לשמוע את קולה.
"למה קלאריסה רודפת אחרייך?" הסביר את שאלתו, בבת אחת מוחי צנח בחזרה אל הקרקע ושקע במציאות הכאובה שבה אני לכודה זמן מה.
YOU ARE READING
In The Twilight Zone
Fantasy*complete* 'הוא מחייך אליי, עיניו הזהובות בורקות ואני מוצאת את עצמי מכושפת תחת כישוף שלא הכרתי מעולם, אני מוצאת את עצמי חסרת מילים כשגרוני מתייבש בין רגע, אני לא יכולה לעכל את העובדה שעיניים זהובות חודרות מביטות בי ברעב ותאווה בזמן שרגליי מאיימ...
