In The Twilight Zone

chapter 34

שתהיה לכם שנה טובה וחדשה, שהתחלות חדשות יציצו מעבר לפינה ושהשנה הבאה תהיה יותר טובה מזאתי.

מטרה לפרק הבא: 

30 הצבעות.

15 תגובות.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כאשר אני קמה בבוקר הפתעה לא נעימה במיוחד מצפה לי, ריימונד אינו נוכח בחדר ומכתב קטן מונח על השולחן ובו כתוב: "היום לא תלמדי עם הפרופסור. לימודייך ימשיכו כרגיל ממחר." וליד המכתב מונחות שתי כוסות זכוכית מקושטות בעיטורי זהב דקים על הפייה שלהן, כוסות זהות לחלוטין בעלות תוכן שונה.

הראשונה מכילה נוזל שקוף שאני מניחה במיידית שהוא מים והשניה מכילה נוזל מתועב שמכיל בתוכו את הדבר שאני מתחמקת ממנו בזמן האחרון ואינני יודעת למשך עוד כמה זמן אוכל לצלוח בזאת - דם. 

אני עומדת לצד השולחן שעליו נמצאות הכוסות המלאות בנוזלים השונים ולא מבינה למה הניחו זאת כאן בכלל, האם זאת מזימה משונה לגרום לי לשתות את הדם? ובכן זה לא יעבוד כי בשביל לאמץ את הדם צריך, אני משערת באמת לרצות אותו בתוכי וזה לא הדבר שאני רוצה כרגע וכנראה לעולם לא. 

אני מרימה במהירות וללא לחשוב את כוס המים ומקרבת אותה אל פי, אני לוגמת ממנה לגימה אחת ואז מבטי נח על הכוס השנייה, אני עוצרת את השתייה שלי מכוס המים ומרגישה כאילו מעשיי אינם בשליטתי, כאילו מישהו או משהו אחר מניע את גופי ומוחי, כאילו אני עומדת מנגד כאשר דברים שאני לא אחראית עליהם נעשים מעצמם.

אני מניחה את הכוס עם המים על השולחן ובוהה בכוס בעלת הנוזל האדום, אני מרגישה איך הבטן שלי מתהפכת, איך כמו דופקים לי פטישים ברקה, אני מרגישה איך כל שרירי ננעלים על מטרה אחת ואיך המוח שלי מתחיל לפזר הוראות בהתאם, אני מרגישה איך אפי יונק את הריח המתכתי והמקסים אלי, אני מרגישה איך פי מתמלא ברוק לפתע ואיך חניכיי דואבים, אני מרגישה איך אני מתנגדת לכל גופי ולמרות זאת אני מרימה את הכוס מעל השולחן ומקרבת אותה אל פניי.

למרות התנגדותי הכוס מלאת הנוזל פוגשת בשפתיי ולמרות כל ניסיוני היא לא יורדת משם. אני מרגישה איך אני מתחילה ליבב בניסיון להתנגד לייצר המטופש שהתפתח בתוכי לפתע ואני יכולה לשמוע איך בכל השקט והסבל העצמי שלי אני צורחת במאמץ ואיך למרות כל המלחמה שנערכת בגופי אני מצליחה לנתק את הכוס מפי וזורקת אותה בנהמה על הקיר שמולי. 

אני בוכה ומיבבת כאשר אני מסתובבת לאחור במטרה ללכת אל חדר האמבטיה בכדי לשטוף את פניי אני נתקלת בפניו ההמומות של ריימונד ורואה איך דלת החדר פתוחה מאחוריו ואנני, ה"עוזרת" שלי מביטה בי בפליאה ופה פעור. אני קופאת לרגע וברגע שריימונד לוקח צעד אחד לעברי אני מתרסקת על הרצפה בבכי כבד ומכווצת את גופי אל צורת עובר ודוחפת את עצמי לאחור עד שגבי נתקל בקיר ואז אני שוב קופאת כי אני נזרקת מה זרקתי עליו לפני שנייה והריח המפתה והמתכתי שלו מגיע אל אפי.