In The Twilight Zone

chapter 51

להאזנה: Louis Tomlinson - Back to You ft. Bebe Rexha  

אשמח אם תקראו מה שכתבתי בסוף הפרק. 

סליחה על טעויות כתיב אם יהיו כאלו, לקח לי בערך שלוש שעות לכתוב את הפרק הזה עם כל מיני הסחות דעת ושטויות אחרות.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הייתי לבושה באותה שמלה לבנה וצנועה רק שהפעם חורים רבים היו עלייה, בדיוק שמונה עשרה חורים. הייתי במיטת בית חולים, לצידי עוד תשע מיטות בית חולים ריקות ומוצעות. נערה בעלת שיער בהיר ואסוף בקפידה עבדה ללא הפסק כדי לטפח את המיטות. לא הרגשתי כלום וזה היה מאוד מוזר בהתחשב בעובדה שלפני רגע ירו בי שמונה עשרה חיילים. הזדקפתי במיטה ולמרות שזה עשה רעש הנערה לא הפסיקה לעבוד ונראה שהיא אפילו לא הבחינה שאני ערה. השיער שלי היה אסוף בזנב סוס מבולגן לחלוטין אבל הוא כלל לא הציק לי אז הנחתי לו להיות מבולגן. "היי," אמרתי, הנערה הזדקפה ושמטה את אחת השמיכות הלבנות מידיה. "את יכולה רק להגיד לי איפה אני?"הנערה הסתובבה וגרוני הרגיש יבש ברגע אחד. 

הנערה הייתה לבושה במדי בית חולים רגילים רק שעל החזה השמאלי שלה היה סימן של לב כחול, סמל שמעולם לא ראיתי. פנייה היו מאופרות בשפתון בהיר ומעט סומק על לחייה האדומות מטבען, על רגליה היו נעלי בובה לבנות עם שני יהלומים ורודים בחזית כל נעל. "אלין?" פערתי את עיני למראה הנערה המוכרת שעומדת כאן למולי.

"היי, רוזי." היא חייכה חיוך עדין, כאילו מפחדת שבעוד צעד אחד שלה אני אתפוצץ. "ויקי שלחה אותי." היא אמרה, כאילו מצפה שאני אדע מי זו. כנראה שהמבט שלי היה יותר מידי מזועזע והיא אמרה, "יודעת מה? נחזור לזה עוד מעט." ואז היא הרשתה לעצמה להתקרב למיטה שלי ולהתיישב לצידי. "נתחיל בקלים." היא קרצה לעברי, כמו מטפלת בילדה קטנה.

"דבר ראשון, את לא מתה." היא גיחכה קלות. "אני בטוחה שאת זוכרת את אירועי ההוצאה להורג אבל סמכי עליי את לא מתה." אמרה. "הכדורים כן פגעו בך אבל לא פגעו בך, אם את מבינה מה שאני מנסה להגיד." הנדתי את ראשי לשלילה. פנייה היו מכווצות, כאילו היא מתאמצת שלא לפלוט כמה שאני קשבת הבנה. "בואי נתחיל בזה שהגוף שלך לא נפגע, ויקי הגנה עלייך." היא חייכה בהתלהבות. "כרגע את נמצאת במצב תודעתי חסום. בגלל זה ויקי לא יכלה להגיע לכאן בעצמה ושלחה אותי במקומה." הסבירה. "מצב תודעתי חסום הוא בעצם אומר שהמוח שלך בהלם, קשה לו לעכל דברים מסוימים ואם ויקי הייתה מגיעה לכאן בעצמה, אישה שאת לא מכירה ישירות כנראה שהמוח שלך היה קורס."

"המוח שלי היה קורס?" חזרתי על דברייה. "זה בכלל אפשרי? בהתחשב בזה שאני הייתי מתה גם לפני שהוציאו אותי להורג."

"גם כאשר את אל-מת יש איברים שחשוב שיתפקדו, כמו המוח והלב. אם איבר כזה מפסיק לתפקד הגוף שלך יקרוס גם אם זכית במתנת האלמוות." היא אמרה וחייכה שהרמתי את גבותיי לאור הידע הנרחב שלה. "עכשיו נעבור למדוע את נמצאת כאן." הכריזה. "בשביל להציל כל ערפד אחד מ-18 כדורים זה לגמרי פשוט לויקי אבל את לא כל ערפד, את זן נדיר-" קטעתי אותה.