my first love/yoonmin

my first love 2

נ.מ טאהיונג
"היא שאלה אותי אם אני רוצה לצאת איתה...ואמרתי לה...כן" ברגע שקוקי אמר את זה שמעתי את ליבי מתנפץ. אם לא כול השמחה שמסביב כולם היו יכולים לשמוע אותו.
לא יכלתי יותר הרגשתי שאין לי אוויר, אז התחלתי לצעוק על ג'נקוק למרות שהוא בכלל לא אשם, הוא לא אשם שהוא נמשך לבנות, הוא לא אשם שאני אוהב אותו והוא לא אוהב אותי.
אחרי שצעקתי עליו אני הרגשתי מחנק בגרון ולא יכלתי שיראו אותי, ברחתי, רצתי, שמעתי את קוקי קורא לי אבל לא התייחסתי.
רצתי הכי מהר שאני יכול אבל הוא תפס אותי, הוצאתי יבבה מפי והוא שמע אותה "טאה... אתה בוכה?" הוא שאל אותי, כאילו שאכפת לו, אם היה אכפת לו הוא לא היה אומר לה כן, מה זה לא ברור? זה לא ברור שאני מאוהב בחבר הכי טוב שלי? הרגשתי עוד דמעות יוצאת אז אני רק נגבתי את דימעותי אבל לא השבתי לו על שאלתו "טאה היונג אני מצטער" הוא אמר לי ושמעו בקולו שהוא מצטער, על מה הוא מצטער, הוא יודע בכלל מה הוא עשה לי, הוא יודע שהוא הסיבה לזה. הרגשתי את דמי רותח מעצבים, ליבי שבור לרסיסים ורציתי להרוג משהוא."ג'נקוק עזוב אותי...א-אל תעקוב אחרי...א-אני רוצה ל..היות לבד" אמרתי לו וברחתי משם.
הגעתי לחדר שלי ושל יונגי, טרקתי את הדלת, נשכבתי על המיטה ובוכה על חיי המרירים, בכיתי עד שנרדמתי.
נ.מ ג'נקוק
טאה ברח ממני, עם דמעות, עם כאב בלב, למה אני אחראי לזה.
לא יכולתי לעמוד יותר אני פשוט נחתתי על הדשא, קברתי את ידי בפני והתחלתי לבכות כמו משוגע, לא מבין מה עשיתי שגרמתי לו להרגיש ככה, למה הוא בורח ממני? למה הוא אומר לי לעזוב אותו? למה טאה, למה?
עבר כמעט חצי שעה השיעור אמור להתחיל אבל לא היה אכפת לי, לא יכלתי ללכת לכיתה הייתי חייב לפצות את מה שעשיתי.
הלכתי לכיוון המגורים נעמדתי מול דלתו של טאהיונג, נלחם עם עצמי אם לפתוח את הדלת או לנקוש. אבל טאה אמר שאני יעזוב אותו, לא הוא צריך אותי, מלחמות ביני לבין עצמי התחוללו בראשי לא ידעתי מה לעשות אז פשוט עזבתי אותו, הולך לחדרי מרגיש פחדן שלא התפרצתי לחדרו לחבק אותו ולשכנע אותו למה אני הסיבה שדמעות זולגות מעייניו ונופלות על פניו היפות.
בכיתי, חשבתי, ושוב בכיתי עד שנרדמתי.
"ג'נקוק, קוקי?" שמעתי משהוא קורה בשמי, "ארנבוני שלי קום" הקול המשיך להדהד בראשי, הרגשתי נשיקות קטנות על פני, זה התחיל בעיניים ואז לאף ובסוף לשפתיים, הרגשתי זוג שפתיים מנשקות אותי בכזאת אהבה ותשוקה כמובן שנענתי והתמסרנו לנשיקה.
עיניי עדין היו עצמות כול הזמן הזה, אז לא ידעתי מי זה שמנשק אותי, אבל הרגשתי שאני יכול לסמוך עליו, שזה בן אדם שאני מכיר טוב מאוד ואני אוהב אותו.
התנתקנו מהנשיקה מחוסר האוויר שהרגשנו, פתחתי את עיני רוצה לדעת מי הוא האדם שמנשק אותי בכזאת אהבה, מי זה האדם שסמכתי עליו שנישק אותי למרות שעיני היו עצומות. פתחתי אותם ועיני התרחבו והייתי בשוק, לא תיארתי לעצמי.
"טא...טאהיונג?!" אמרתי בגימגום והוא חייך אלי את החיוך היפה שלו "כן אהובי?" הוא שאל אותי.
מה הולך פה.