״טאה מה עשית?״ יונגי צעק בבהלה, לראות את הצעיר במצב גרוע זה בלשון המעטה, הפחידה אותו ״יונגי היונג, התגעגעתי אליך״ הצעיר קפץ וחיבק את חברו ״טאה את מסריח מאלכוהול״ יונגי הזיז את טאהיונג מהחיבוק ״טאה מה עשית לעצמך?״ באהקיון שאל בדאגה ״מי אתה?״ טאהיונג השיכור הצביע עליו.
הבנים לא מכירים את באהקיון בפרצוף, הם יודעים שיונגי המשיך האלה ויש לו חבר שנתיים, אבל הם אף פעם לא ראו אותו במציאות. טאהיונג הוא הראשון שרואה אותו.
״זה באקהיון״ יונגי השיב. טאהיונג נכנס לבית מתנדנד מצד לצד ״בית יפה היונג״ טאהיונג סרק את ביתו של יונגי ״טאה מה עשית לעצמך״ יונגי סגר את הדלת והתקדם לעבר השיכור, טאהיונג לא ענה רק שתק, הוא הסתכל על יונגי והתחיל לבכות. הבוגר לקח את הצעיר לחיבוק, טאהיונג בכה על הכתף של יונגי במשך דקה שלמה.
״ג׳....ג׳נקוק״ טאהיונג בקושי הצליח לומר את שמו של הבחור ששבר לו את הלב ״ג׳נקוק? טאהיונג, ג׳נקוק בטח דואג לך, אני יתקשר אליך הוא יבוא לקחת אותך״ יונגי חיפש את הטלפון שלו ברחבי הסלון ״לא״ טאהיונג צעק ״אל תתקשר אליו, ג׳נקוק נ...ניפרד ממני״ טאהיונג נחת על הריצפה, כיסה את עייניו עם ידיו והתחיל לבכות.
יונגי עמד בשוק, הוא לא האמין שג׳נקוק נפרד ממנו. כולם יודעים כמה האהבה של טאהיונג וג׳נקוק חזקה, אז למה ג׳נקוק נפרד ממנו?
יונגי רצה לשאול כול כך הרבה שאלות, אבל החליט שהצעיר שלפניו צריך לנוח. יונגי הרים את טאהיונג מהריצפה והושיב אותו על הספה.
״טאה, באק יטפל לך בפצעים בסדר״ טאהיונג הנהן ונשען על הספה.
״סיימתי״ באהקיון אמר. הוא חבש לטאהיונג את היד המדממת, ניקה לו את החתך בראש למזלו החתך לא היה עמוק.
בנתיים יונגי ירד עם מגבת וכמה בגדים והגיש אותם לטאהיונג ״קח, תלך להתקלח זה יעזור לך״ טאהיונג קם מהפסה לקח את הבגדים מידיו של יונגי ונכנס לאחת המקלחות.
טאהיונג הוריד את החולצה הלבנה לפחות ככה היא הייתה, עכשיו היא מכוסה בדם, הוא הוריד את המכנס והבוקס בפעם אחת ונתן למים לשטוף את גופו הפצוע.
המים שטפו את הליכלוך מגופו אבל לא שטפו את הכאב, המים והסבון ניקו את גופו, אבל הם לא נקו את תחושת הבגידה שג׳נקוק השאיר. טאהיונג יצא מהמקלחת שם את הבגדים שיונגי נתן לו וירד בחזרה.
״טאהיונג סיימת, בוא תאכל״ באהקיון קרא לצעיר מהמטבח, טאהיונג התקדם בצעדים קטנים למטבח עדיין קצת מסוחרר מהאלכוהול ששתה ״תודה על האוכל זה מאוד טעים, אבל איך ידעת שזה מה שאני הכי אוהב?״ טאהיונג שאל את באהקיון, באהקיון הצביע עם ראשו על יונגי וטאהיונג חייך.
באהקיון הראה לטאהיונג את חדר האורחים. יונגי הציע לטאהיונג ללכת לישון, כי לפי איך שזה נראה טאהיונג זקוק לשניה בשביל לאגור כוחות וגם קצת לנקות את אהלכוהול מהראש. טאהיונג חשב שזה לא רעיון כזה גרוע והוא הבטיח ליונגי שאחרי שיקום הוא יספר לו הכול כולל הכול.
יונגי וטאהיונג הם חברים מאוד קרובים, הם מספרים הכול אחד לשני. טאהיונג תמיד שמר על קשר הדוק עם יונגי גם כשעבר לסין והוא הראשון שידע שלהיונג שלו יש חבר חדש, טאהיונג תמיד רצה לפגוש אותו והנה הוא פגש. אבל הוא לא רצה לפגוש ככה, טאהיונג תמיד תכנן לפגוש את באהקיון עם ג׳נקוק אבל כנראה שלא כול תוכנית יוצאת כמו שרוצים.
טאהיונג נכנס למיטה והתכסה בשמיכה, הפנים שלו היו לכיוון הדלת הוא קיווה בכול ליבו שג׳נקוק יכנס בריצה ויגיד לו שהכול זה טעות ושהם יחזרו. הוא ספר עד שלוש אבל אף אחד לא הגיע, דמעות שוב איימו לצאת אז הצעיר הסתובב לצד השני וגם הרעיון הזה לא היה טוב.
הייתה שידה חומה קטנה ועליה עומדת תמונה ממוסגרת, בתמונה היו כולם. ג׳ין, יונגי, הוסוק, נאמג׳ון, ג׳ימין, הוא וכמובן קוקי שלו.הוא זוכר את היום הזה, זה היה ליפני חמש שנים . הם ועוד שבעת החברים שלהם: מארק, ג׳יי בי, ג׳קסון, ג׳יניונג, יונג׳ה, באםבאם ויוגיום, מצאו את מסילת הרכבת הישנה הזאת. זה מרחק של עשרים דקות הליכה מהאונבריסטה שלהם, היה להם משעמם יום אחד אז הם החליטו לטייל קצת בין היערות ובסוף היער המסילה הזאת מונחת. הם החליטו לתפס על אחת הקורנות וג׳קסון צילם אותם מלמטה.
טאהיונג חייך שנזכר ביום הזה, הוא שוב הביט בתמונה שלפניו ועיניו נתפסו על ג׳נקוק. טאהיונג הניח את האצבע על פניו של ג׳נקוק וליטף את התמונה, הוא רוצה שוב להרגיש את עורו החלק של ג׳נקוק בין אצבעותיו, הוא שוב רוצה להרגיש את שפתיו הרכות של ג׳נקוק על שפתיו, הוא מתגעגע כול כך לנער הצעיר שקטן ממנו בכמה חודשים.
בלי לשים לב שוב הדמעות תקפו את עיניו של טאהיונג, שוב ג׳נקוק ניצח כי טאהיונג בוכה בגללו. טאהיונג לא יודע מה הוא עשה רע? מה הוא עשה כול כך שגוי שג׳נקוק נפרד ממנו? הוא רוצה אותו בחזרה. כמה שהוא רוצה לשכוח מהנער הזה, הוא עדיין רוצה את המגע של אחר שוב.
טאהיונג חיבק את התמונה קרוב לליבו ונרדם עם דמעות.
---------------------------------------
טאהיונג פגע בעצמו שוב.
יונגי נותן בנתיים לטאהיונג להשאר כי הוא דואג לו ורוצה לדעת מה קרה.
טאהיונג עלה לחדר האורחים וראה בשידה תמונה ישנה של כול חבריו מקווה שהם יחזרו להיות אותה קבוצה קטנה.
בלי לשים לב מחשבות שוב נדדו לג׳נקוק עד כמה שהוא מתגעגע אליו ורוצה אותו בחזרה.
יצא פרק משעמם, זה כול מה שהמוח הדפוק שלי הצליח להוציא
תהנו❤️
YOU ARE READING
my first love/yoonmin
Fanfictionג'ימין הוא נער ממוצע שלומד באונברסיטה בסיאול, לג'ימין יש סוד הוא הומו. אף אחד מחבריו לא יודע, הוא בעצמו לא יודע. אפילו יש לו חברה קוראים לה ג'יני, הוא וג'יני יוצאים שנתיים, אבל זה לא סותר שהוא חושב על יונגי כמעט כול יום, מסתכל עליו בדרך שונה. ג'ימי...