my first love/yoonmin

my first love 13

ג'ימין בהה בשמים לא יודע מה לעשות, העיינים שלו אדומות מבכי, הראש שלו כואב מכול המחשבות והגוף שלו חלש, חלש נפשית מהרגשות החדשים שהציפו אותו בזמן האחרון. הוא מסתכל על הגלים תוהה איך איך לפתור את הבעיה שיונגי ייצר? איך להסביר לג'יני את מה שקרה? איך לומר להוריו מי הוא באמת?
יונגי הפך פיתרון פשוט לבעיה מסובכת. ג'ימין היה מוכן לספר להם הכול, להיפרד מג'יני ולספר להורים זה היה פיתרון פשוט, אבל יונגי הרס את זה בשניה את הכול.
ג'ימין קם מהסלע שישב עליו והלך בעצלתיים, מחפש פתרון לבעיה אולי הוא ימצא.
מה שהוא לא ידע שיש משהוא שצופה בו מרחוק, משגיח עליו, דואג לו ובודק שג'ימין לא יעשה כלום.
נ.מ יונגי
ג'ימין ברח, הוא כועס, הוא פגוע, הוא שבור וכול זה בגללי.
בגללי הוא כועס, בגללי הוא פגוע, בגללי הוא שבור ובגללי הסוד הכי גדול שלו התגלה בדרך הכי גרועה ושוב זה בגללי.
הרגשתי מבטים נעוצים בי, הרמתי את הראש וראיתי את כולם מסתכלים עלי, מנסים להבין למה עשיתי את זה? מחכים לתשובות. המבט המבולבל שכול אחד נתן לי הרגיש לי כבד, לא יכולתי להסתכל להם בעיינים אז השפלתי את ראשי.
שמעתי יבבה הרמתי את הראש בשנית, הזזתי את מבטי וראיתי את ג'יני. הפרצוף שלה היה מעורבב ברגשות, כעס, השפלה, פגיעה ובגידה. היא הסתכלה עליי, עייניה החומות התמקדו בעייני השחורות והתחננה אלי שאני יגיד לה שהכול זה שקר. שכול מה שקרה, כול מה שאמרתי, כול מה שג'ימין אמר שאני יגיד לה שזה שקר אחד גדול.
לא יכולתי להיות שם עם כול המבטים שמסביב, הלכתי משם בצעדים מהירים. הרגשתי יד אוחזת בי "היונג לאן את הולך?"זה היה הובי.
היחיד שנורמלי מכולם, אין לו חיי אהבה מסובכים, הוא נותן את כול חייו למשהיא אחת מיוחדת במינה, לי מין יונג (lee min-young) הם ביחד כבר 6 שנים ולא נמאס להם אחד מהשניה, הם בטוח יתחתנו זה מה שכולם אומרים. (אם אתם רוצים שאני אכתוב פרק או שתי פרקים איך הם נפגשו או מה שקורה איתם עכשיו? תכתבו לי בתגבות)
לא עניתי להובי על השאלה, רק חייכתי חיוך מאולץ. אני בטוח שהוא שם לב אבל הוא לא שאל הוא רק חייך ועזב אותי.
הלכתי לעבר החוף חושב איך לתקן את מה שגרמתי? איך לעזור לג'ימין? והכי חשוב להשיב את ג'ימין אליי.
אני רוצה לחזור לימים של פעם, שהיינו רק חברים הכי טובים. שהוא יסמוך עלי שוב, שהוא יספר לי הכול. את כול הצרות שלו, את כול הרגעים הטובים. אני רוצה לחלוק איתו שוב את כול הכיף והמקומות שהלכנו אלייהם ביחד, רק שתיינו בלי אף אחד, רק אני והוא.
חיוך מטופש עלה לי על הפנים שחשבתי על הזכרונות שחלקנו ביחד, הרמתי את ראשי נותן לרוח לקחת את המחשבות שלי, נותן לרעש הגלים להרגיע אותי.
הסתכלתי לעבר החוף וראיתי נער, עם קטן עם שיער וורוד יושב על סלע. ידעתי מי זה, רציתי לרוץ אליו, לחבק אותו, להתחנן אליו שיסלח לי. אבל הלכתי רק בצעדים קטנים וחלשים שג'ימין לא ישמע אותי ויברח, כמו תמיד.
הסתכלי עליו מרחוק, השיער הוורוד שמתנופף ברוח בדיוק בקצב הנכון, הגופיה הלבנה שקצת עלתה למעלה חושפת את הגבו, היד הקטנה שנחה על הסלע, הכול מושלם ג'ימין מושלם.
כואב לי שאני פוגע במלאך הקטן הזה, אבל זה לא בשליטתי. הכעס, הקנאה שאני מרגיש באותו רגע הם משתלטים עליי, זה יונגי השני.
ג'ימין קם מהסלע, החלטתי לעקוב אחריו. אחרי שלוש דקות של הליכה, הוא מקדימה אני מאחורה קצת רחוק ממנו.
הלכנו בין בניינים והגענו לסימטה חשוכה, בצד מקום שנפש חיה לא דרכה שם.
ג'ימין הסתכל לצדדים בודק שאין אף אחד בסביבה, הוא הולך לאבן שמונחת שם בצד מרים אותה, הוא הוציא חפץ כול שהוא התקדמתי עוד קצת וחשכו עייני.
"ג'ימין" צעקתי לעברו ולפני שהוא הספיק למצמץ חטפתי לו את הסכין מהיד "היונג מ..מה אתה עושה פ..ה?" הוא גימגם לעברי. אולי בגלל פחד אולי בגלל שהוא הופתע אני לא יודע, אבל זה לא חשוב "מה אתה עושה?" צעקתי עליו וניערתי אותי "היונג אני מצטער" הוא אמר וחפן את ראשו בחזה שלי.
חיבקתי אותו חזק, מפחד לשחרר אותו, מפחד לעזוב אותו. הבכי שלו התחזק והרגשתי את ליבי נשבר, רציתי לבכות איתו אבל אני חייב להשיאר חזק בשבילו.
ליטפתי את שערו, אני יודע שזה מרגיע את ג'ימין. ולאט לאט הבכי שלו נירגע, ישבתי על הריצפה ועדיין מחבק את ג'ימין, הוא חיזק את החיבוק שלנו שישבתי על הריצפה.
אחרי חמש דקות הוא הרים את ראשו, הוא הסתכל עליי ואני עליו.
העיינים האדמות הקטנות שלו שהסתכלו עליי הרגשתי את הלב שלי מתפוצץ, העיינים שלו שחקרו את עייני, אנחנו שקענו אחד בשני עדיין מחובקים.
הסתכלנו עמוק בעייני השני, הפנים שלנו התקרבו בקצב איתי, צעד אחר צעד, האפים שלנו נגעו אחד בשני, הרגשתי את נשימותיו החמות על הפי, הפיות שלנו במרחק נגיעה אחד מהשני ובסוף הם נפגשו.
הנשיקה התחילה איטית, מלאת דאגה ואז נהפכה לאגרסבית, אנחנו רעבים אחד לשני.
השפתיים שלנו זזו בסינכרון מושלם, השפתיים שלו התמזגו עם שלי בקצב אחיד וטוב, הוא נשך את שפתי התחתונה והבנתי את הרמז. פתחתי את פי בקצת, נותן ללשון שלו לחקור את קירותי הפנימים.
הוצאתי גניחה קטנה שהוא מצץ לי את הלשון, הוא עזב את לישוני והתחיל למצוץ את שפתי העליונה. שם לא יכולתי לעצור.
ידי ירדה לאגנו מושיב אותו עליי, היידים שלו על צוארי משחקות בשערותי, היידים שלי עלו לגבו חוקרות כול שקע וכול עצם.
הנשיקה לבסוף נהפכה לאיטית והרגשתי שהוא מחייך אז חייכתי מיד אחריו.
התנתקנו מחוסר האוויר, התסכלנו אחד על השני עם חיוך מרוח "הפעם אני לא בורח" הוא אמר לי והרגשתי שהוא מתכון לזה "חסר לך וכן" החזרתי לו והוא צחק, אני אוהב את הצחוק שלו. החיוך שחושף את שיניו, העיינים הקטנות הוא מושלם.
"ג'ימין" אמרתי לו הוא הסתכל עלי "מה?" הוא השיב לי "אני מצטער. אני מצטער שנישקתי אותך באותו לילה, פשוט לא עמדתי בזה ישנתה כמו מלאך ואני נסחפתי מצטער. אני מצטער שברחת ממני ואז התנהגתי אליך כמו חרא, הכעס והקנאה השתלטו עליי והפכו אותי ליונגי שונה. אני מצטער שנישקת אותי בספסל ואני ברחתי ובסוף השאמתי אותך והתנהגתי אליך מגעיל. אני מצטער שקראתי לחברה שלך ז...אתה יודע. והכי אני מצטער שגילתי את סודך וכמעט ח...חתכת את עצמך" פה לא יכולתי לעצור והדמעות יצאו.
ג'ימין הסתכל עליי, הקשיב לכול מילה, לא הוריד את מבטו ממני לשניה ובסוף בכה איתי "אני לא יודע מה הייתי עושה לעצמי אם היית חוזר לימים של פעם, לימים שחתכת את עצמך,לימים הנוראים האלה" והדמעות יותר יצאו, כמו ברז הם זרמו.
ג'ימין קירב את שפתנו בשנית לנשיקה מהירה, הפרצופים שלנו היו קרובים מאוד ואף אחד מאיתנו לא העיז להתרחק "אני אוהב אותך מין יונגי" הוא אמר לי "אני אוהב אותך פארק ג'ימין" אמרתי לו והמשכתי "אני אוהב אותך מהרגע שניגשת אלי בגן לשחק איתי בלגו, אני אוהב כול רגע קטן איתך, כול רגע של עצב של שימחה וכמובן הרגעים שלנו, רק שלי ושלך. אני אוהב אותך כול כך, אתה הכול בשבילי ואני לא יודע אם הייתי חיי במחשבה שאתה לא פה, לא בעולם הזה. אם לא הייתי עוצר אותך בזמן שהתמכרת לחתכים הייתה מת ואני מיד אחריך. אני אוהב אותך" סיימתי את הדברים שתמיד רציתי לומר לו.
נ.מ ג'ימין
יונגי התוודה בפני, הלב שלי דהר כמו משוגע, באותו רגע הייתי הבן אדם הכי שמח בעולם.
רציתי להתוודות בפניו, לומר לו שאני אוהב אותו, שאני רוצה אותו יותר מאת החיים שלי.
אבל אני מפחד.
אני מפחד להיפגע.
אני מפחד שאני טועה.
אולי אני באמת לא כזה?
לא אני לא יכול...

---------------------------------------------------
יונגי מתוודה בפני ג'ימין.
ג'ימין רוצה להתוודות אבל הוא מרגיש שזה לא נכון.
האם ג'ימין יעצור הכול וישקר שוב ליונגי ולעצמו?
היי מקווה שתיהנו😍😍
צום קל לכולם אוהבת❤❤❤❤