נ.מ ג'ימין
אחרי הנשיקה ברחתי מהחדר, השארתי את יונגי לבד.
אני התחלתי לבכות כמו משוגע, כול הרגשות היו מעורבבים לי, אני לא יודע מה אני? יש לי רגשות לג'יני אני באמת אוהב אותה, אבל הנשיקה עם יונגי, זה היה מושלם זה היה מדהים רציתי עוד ועוד.
התחלתי לבכות שוב, למזלי השעה הייתה מאוחרת ככה אף אחד לא שמע או ראה אותי.
רציתי לנקות את הראש, אז יצאתי לגינה של האוניברסיטה, ראיתי משהוא יושב שם התקרבתי וראיתי את יונגי.
יונגי ישב שם בוכה ואז שמעתי אותו צועק "אני שונא אותך פארק ג'ימין" שמעתי את זה והרגשתי את הלב שלי נשבר, צעדתי אחורה והתחלתי לרוץ והדמעות שוב יצאו.
אולי הוא אמר את זה בגלל שהוא פגוע? אבל גם אני פגוע אני מבולבל, לא הייתי צריך לנשק אותו, אני לא יודע מה לעשות. הדמעות יצאו עוד ועוד העיינים שלי כבר היו אדומות ומנופחות ' אני צריך את ג'יני לידי, לא אני צריך את יונגי לידי, לא את מי אני צריך לעזאזל' אני כול כך מבולבל.
נכנסתי לחדרי רואה את המיטה הריקה 'הוא יחזור אני בטוח בזה' ידעתי שזה שקר אבל החלטתי להאמין נשכבתי על המיטה ונירדמתי.
השמש הקופחת ניכנסה דרך החלון שלי מפריעה לי לשנתי, הסתכלתי וראיתי שיונגי לא חזר, איפה הוא היה כול הלילה?
קמתי מהמיטה נכנסתי למקלחת בעצלות, יצאתי ולבשתי ג'ינס בהיר עם קרעים, טרנינג לבן רחב עם נעל גבוהה שחורה לקחתי את התיק ויצאתי.
הלכתי במסדרון ופתאום אני רואה את יונגי, כול כך שמחתי חשבתי שקרה לו משהו. הוא התקדם לכיווני וראיתי שלבשנו את אותם הבגדים, חייכתי חיוך מטופש "יונגי היונג" אמרתי והוא התעלם המשיך ללכת אז הלכתי אחריו "יונגי היונג, יונגי היונג" למה הוא לא עונה תפסתי לו בחולצה וסובבתי אותו "היונג תענה לי" אמרתי לו והוא הסתכל עלי במבט קר "אני שומע ליחשושים אבל אני לא רואה אף אחד, זה בטח אחד הזבובים פה, נו טוב" הוא אמר והמשיך ללכת והרגשתי שדמעות מאיימות לצאת "יאא מין יונגי" תפסתי לו שוב בחולצה והוא דחף אותי על הקיר בחוזקה "תקשיב לו טוב יא חיתכת שטן, אם אני מתעלם ממך מה זה אומר, שאני לא רוצה שתתקרב אלי. כנראה שאתה לא מבין רמזים אז תקשיב טוב שטן אל תתקרב אלי בחיים" הוא צעק עלי וגרם לכולם להיסתכל אפילו כול החברים שלנו, ג'יני, נאמי, הובי, טאה וקוקי.
הרגשתי מושפל, הלב שלי נשבר, כולם התסכלו עלי ויונגי הלך השאיר אותי שם על הקיר מול כול התלמידים שהיו במסדרון, דמעות התחילו לזלוג מעייני ואני ברחתי משם לכיון שירותי הבנים.
נכנסתי לתא השירותים והתחלתי לבכות "שטן? אני שטן" זה המילים שפגעו בי הכי הרבה, אני לא מאמין הוא באמת שונא אותי.
אני בשרותים בוכה כבר 3 שעות אז החלטתי סוף סוף לצאת מהתא. שיצאתי ראיתי את יונגי שוטף ידיים, באתי לומר משהו אבל שתקתי, הוא אפילו לא טרח להסתכל עלי הלכתי משם בצעדים מהירים.
נ.מ יונגי
אחרי שבכיתי בגינה והוצאתי את כול הכאב שלי בעזרת צעקות. לא ידעתי לאן ללכת ואז ניזכרתי שקוקי והובי ישנים באותו החדר, ואם קוקי עם טאה אז להובי יש מיטה פנויה.
הלכתי לחדר של הובי וקוקי, למה לא הלכתי לשם מההתחלה כי לא חשבתי על זה.
דפקתי על הדלת הסברתי להובי מה קרה, לא סיפרתי לו מה קרה עם ג'ימין לא רציתי שאף אחד ידי.
הובי הכניס אותי ראה שאני בכיתי, אף אחד לא יכל לפספס את זה, העיינים שלי היו אדומות ונפוחות, הייתי נראה נורא ובכול זאת הוא לא שאל למה בכיתי.
הובי הוא אדם שאם אתה לא תספר לו את כול הסיפור רק חצי ממנו הוא לא ישאל שאלות הוא יחכה שאתה תבוא ותספר מעצמך וזה מה שאני אוהב בו.
לא הצלחתי להירדם בלילה, בכיתי כול הלילה בשקט בשביל שהובי לא יתעורר. השמש זרחה, יצאתי מהחדר מיד אחרי שהיא זרחה ונכנסתי לחדרי.
פותח את הדלת באיטיות מפחד לראות אות אותו המראה שראיתי אתמול, עברה לי צמרמורת בגוף שחשבתי על התמונה של שתי הסתומים האלו ערומים.
הפעם המזל היה לטובתי הם היו מכוסים, לקחתי מהר בגדים ויצאתי מהחדר, מפחד להעיר אותם או יותר נכון מפחד שאני יעיר אותם והשמיכה תיפול.
נכסתי למקלחת בחדר של הובי ופתחתי את הברז, המים שטפו את הגוף שלי אבל לא שטפו את המחשובת שלי או את הלב השבור שלי, יצאתי והובי עדיין ישן.
לבשתי ג'ינס בהיר עם קרעים, טרנינג לבן רחב ונעל שחורה גבוהה.
הלכתי במיסדרון ומרוחק ראיתי את ג'ימין, יופי גם לבשנו את אותם הבגים.
הוא היה נירגש לראות אותי אבל זה לא היה הדדי, עברתי על פניו והוא המשיך לקורא לי, הוא תפס לי את היד והמשיך לדבר אבל התעלמתי ממנו נתתי לו מבט קר ודיברתי אליו בציניות.
ראיתי דמעות בעייניו, ונצבט לי הלב הרגשתי חרטה ורציתי לחבק אותו, אבל יונגי השני לא הסכים לי, יונגי השבור השתלט שוב על גופי ומתעלם מג'ימין בפעם השלישית.
ג'ימין תפס בחולצתי ואני פשוט דחפתי אותו לקיר, שמעתי את המכה שהוא קיבל, זה היה מכה חזקה אבל לא אכפת לי "תקשיב לו טוב יא חיתכת שטן, אם אני מתעלם ממך מה זה אומר, שאני לא רוצה שתתקרב אלי. כנראה שאתה לא מבין רמזים אז תקשיב טוב שטן אל תתקרב אלי בחיים" הייתי מופתע מעצמי שאמרתי את זה, ראיתי שג'ימין נפגע אפילו מאוד וגם גרמתי לסצנה אז עזבתי אותו שם עם כול המבטים והלכתי בצעדים מהירים.
נכנסתי לשיעור וראיתי שג'ימין לא שם, עבר שיעור ועוד שיעור וג'ימין עדיין לא הגיע. התחלתי לדאוג, בקשתי מהמורה לצאת לשירותים והוא הסכים.
נכנסתי ושמעתי בכי, ישר זההיתי את הקול זה היה הקול של ג'ימין, הרגשתי צביטה קטנה בלב, ישבתי על האסלה מקשיב לג'ימין שבוכה רציתי לפתוח את התא שלו ולחבק אותו חזק, שלא יבכה ושלא ידאג.
יצאתי מהתא ועמדתי מול התא של ג'ימין, באתי לפתוח ושמעתי מנעול ניפתח מהר רצתי לברז פתחתי אותו וראיתי את ג'ימין. הוא היה נראה נורא העיינים שלו אדומות הבגדים שלו מלאים בדמעות וכול השיער שלו פרוע, הוא בא לומר לי משהוא אבל הוא היסס ויצא מהשירותים בצעדים מהירים.
החלטתי לעקוב אחריו.
ראיתי אותו נכנס לחדר שלי 'מה יש לו לעשות שם?' שאלתי את עצמי, התחבאתי מאחורי הדלת ואני רואה את ג'ימין יושב על המיטה שלי ובוכה "היונג אני מצטער, ב...באמת שכן א-אני ברחתי כי הייתי מבולבל" הוא עצר והמשיך לבכות הקשבתי לכול מילה מנסה לא לזוז כדי לא להבהיל אותו "אני אוהב את ג'יני אני באמת אוהב אותה, אבל משום מה אני מרגיש משיכה אליך, אני מנסה להבין מה אני? את מי אני באמת אוהב? עם מי אני באמת רוצה להיות? ובמקום שאתה תעזור לי אתה נטשת אותי, פגעת בי, השפלת אותי. אני מבין שאתה פגוע כי ברחתי אבל תנסה להבין אותי, שאני כול חיי נמשך לבנות ופתאום החבר הכי טוב שלי מנשק אותי, תבין אותי יונגי בבקשה" הוא סיים את דבריו ונשכב על המיטה בוכה.
עמדו לי דמעות בעיינים וכמעט רצתי אליו אבל לא, יונגי השני לא הסכים לזה, לא הסכים שאני ישבר.
הייתי במלחמה ביני לבין עצמי ונכנעתי ליונגי השני.
"שטן מה אתה עושה פאקינג במיטה שלי?" צעקתי על ג'ימין והוא נבהל, קם במהירות מהמיטה "אני מצט-" הוא בא להמשיך ואני לא נתתי לו "סתום תפה, אמרתי לך לא להתקרב אלי נכון" אמרתי לו והתקדמתי לעברו.
צעדתי צעד קדימה והוא אחורה עד שהוא נדבק לקיר, ראיתי פחד משתקף בעייניו פחד שמא אני יעשה לו משהוא, וזה יותר פגע בי והכניס בי כעס "תקשיב לי טוב גמד, עוף לי מהעיינים ואל תתקרב אלי, אל תבוא לחדר שלי ואל תיגע במיטה שלי הבנת?" שאלתי אותו עם מבט קר ומלא שנאה הוא הינהן לחיוב אבל הוא לא זז הוא קפא במקום.
תפסתי אותו בכובע של הטרניג העפתי אותו מהדלת, הוא נפל על הגב ואפילו זה לא הזיז לי.
ג'ימין הסתכל עלי עם דמעות ועם פחד בזמן ששכב כל הריצפה ואני טרקתי לו את הדלת בפרצוף.
ישבתי על המיטה ודמעות התחילו לצאת 'ג'ימין לך מפה, אני שונא אותך אל תיתן לי לשנוא אותך יותר ואז תיפגע יותר. תתרחק ממני זה לא אני לא אותו היונגי שאתה מכיר, יש עוד יונגי והוא משתלט עלי, הוא שונא אותך ורוצה רק שתיפגע, אז תברח ממני בבקשה, תברח כדי שלא תיפגע כי אני לא מצליח להשתלט עליו הוא תמיד משתלט עלי, תברח ממני תעזוב אותי. אני מצטער צ'יםצ'ים ואני אוהב אותך'
------------------------------------------------
מישהוא משתלט על יונגי וזה לא אותו היונגי.
היונגי שמשתלט עלין הוא רע ואכזר לא אכפת לו מאף אחד ויעשה הכול בשביל ליפגוע בג'ימין
יונגי רוצה להזהיר את ג'ימין מפניו אבל הוא לא יכול😔😔
מה יקרה בין יונגי לג'ימין?
האם יונגי האכזרי ישתלט על יונגי לתמיד וישנא את ג'ימין לנצח?
מקווה שתהינו תגידו אם כן אוהבת❤❤

YOU ARE READING
my first love/yoonmin
Fanfictionג'ימין הוא נער ממוצע שלומד באונברסיטה בסיאול, לג'ימין יש סוד הוא הומו. אף אחד מחבריו לא יודע, הוא בעצמו לא יודע. אפילו יש לו חברה קוראים לה ג'יני, הוא וג'יני יוצאים שנתיים, אבל זה לא סותר שהוא חושב על יונגי כמעט כול יום, מסתכל עליו בדרך שונה. ג'ימי...