בעיניים מכוסות

part 1

תודה לכל מי שעזר לי עם הפרקים שנמחקו 💕
ותודה מיוחדת ל - coolest_unicorn שעזרה לי לשחזר את הפרקים💕

הוא הלך ברחובות הסוענים. אינספור אנשים, דוחפים כל אדם העומד בדרכם לעבודתם. כולם לחוצים, מפוחדים, עייפים... רובוטים.

עומר נהג להחשיב אנשים כאלו לרובוטים של העולם. אנשים שמפחדים להפנות גב לממשל המרובע של העולם, הוא שנא אנשים כאלו, הם תמיד עייפים ולחוצים.

הוא התנדנד בין האנשים, דחיפה מימין ועוד אחת משמאל מחזירה אותו לימין שמחזיר אותו לשמאל, כמו פינג פונג.

הוא הגיע לפנייה לה חיכה, פנייה מעט אפלולית, שלט אדום בוהק מסמן עם חץ את הכניסה למקום, קירות מלאי עובש וסירחון הזבל עלה מהפחים הצמודים, דלת פלדה כסופה מעט מעוקמת בחלק מפינותיה, חלון קטן בדלת דרכו רואים מי האדם הרוצה להיכנס.

הוא דפק בדלת בחוזקה ומצא את עצמו מסתכל לתוך זוג עיניים ירוקות מוכרות, לוק פתח לו את הדלת כשחיוך גדול מרוח על פניו, הוא חיכה שחברו יופיע.

"מה החיוך?" עומר שאל במעט חוצפה אך לוק היה היחיד שידע להבין בדיוק מה הולך בראשו ומה כוונתו האמיתית.

"המתחרה שלך הגיע" לוק כמעט צרח בשמחה, הוא התנהג כאדם השמע חדשות משמחות ביותר, כמו הבטחה שעומר ינצח.

"ו...אני לא מבין מה מלהיב אותך כל כך" עומר אמר מבולבל ועקף את לוק בהיכנסו להיכל האיגרוף, כמו שזכר אותו, הוא היה עגול בגוונים כחולים אדומים, חלל ענק מלא כיסאות ובאמצע זירה לבנה ונקייה, היא בהקה תחת תאורת ההיכל המסנוורת, ריח דם עלה באפו, למרות כל הניקיונות הריח נשאר, ריח שמצד אחד כל כך נעים לאפו של עומר אך מצד שני הוא רגיל לריח הזה חצי מחייו, הוא לא שיפוטי במיוחד.

"הוא עיוור!" לוק קרא בשמחה, הוא כל כך שמח שהסיכוי שעומר יפגע בקרב הזה הוא נמוך יותר, אלו חדשות טובות בשביל אחד כמוהו, עומר בחיים לא יוותר אך בשונה מרוב המתאבקים יש לו גבול ופס אדום שאותו הוא בחיים לא יעבור.

עומר לא ידע אם לשמוח מהבשורה או להתאכזב, הוא לא אוהב לנצח משום שהיריב שלו גרוע יותר ממנו הוא רוצה לנצח כי הוא נתן את כולו.

"אתה צודק" דין יצא מדלת אדומה עם שמו של עומר, דלת זו היא דלתו הקבועה של עומר, הצבע אדום תמיד סימל לו כוח, גבול, כאב ואהבה.

"אבל אל תמעיט בערכו, שמעתי עליו המון מחמאות" דין משך את מעט שיערו לאחור, הוא משך את שיערו לאחור רק בזמן ששיקר, והוא שיקר כרגע, לעומר ולוק.

"יש לך עשר דקות" דין דיבר במעט מהירות ותפח על שכמתו של עומר, הוא עזב את שניהם ורץ לדלת הכחולה בצד השני של החלל.

"עשר דקות של בלגן?" לוק שאל כשחיוך מסוכן על פניו, עומר לא רצה להכנס לאיזה בלגן אבל לא הייתה לו ברירה, זה לוק וכשמישהו נמצא עם לוק הוא אוטומטית נכנס לתוך הבלגן.