לנמרוד היה משהו חדש לעשות עכשיו, לחכות לרופאים, להורים, לאחיות כבר לא הספיק, עכשיו הוא חיכה למתן. חיוך מטופש היה על שפתיו כאשר הוא חשב על מתן נושק לו על מצחו. הוא רצה לשאול את מתן למה הוא עשה זאת אבל מצד שני לא רצה לסבך מידי את העניינים. לא רצה לתת לנשיקה יותר מידי משמעות. הוא ניסה לקבל את הנשיקה כמו שהיא, מחווה של רצון טוב.
גם ביקורו של מתן היה חידה בשבילו, הוא לא ידע למה הוא הגיע כל כך מאוחר, ואפילו לא מתי הוא הגיע. האמת היא שאלמלא הכוס שוקו ליד מיטתו בבוקר הוא היה חושב שהכול היה חלום. זה הרגיש כמו חלום.
השוקו כמובן נזרק על הבוקר אך הוא הבחין כי הוא הביא לו בנוסף לשוקו ו גם כוס קצפת. הוא חשב עליו. זה גרם לחיוך שלו להתרחב כאשר הוא קם. אפילו האחות שהגיעה בבוקר העירה לו שהוא נראה שמח יותר. הוא הרגיש שמח יותר.
כאשר מתן נכנס לחדר שלו בצהריים הוא לא באמת יכל להסתיר את חיוכו למראה כוס השתייה שבידו.
"שוקו עם קצפת מהקפיטריה בכניסה" מתן אמר מצטרף אליו לחיוך
"תודה רבה גרסון" מתן התקרב למיטתו ונמרוד החווה בידו לאות תודה מוגזמת
"לא ידעתי כמה סוכר אתה אוהב אז הבאתי לך כמה שקיות" מתן הגיש לו את הכוס והוציא מכיסו כמה שקיות סוכר מניח אותן על הסדין שעטף אותו.
"תודה, אבל השוקו מתוק גם ככה, יותר מידי מתוק" נמרוד אמר בחיוך מגיש את הכוס לשפתיו.
"אז למה אתה שותה אותו?" מתן שאל בחיוך
נמרוד התרחק מהכוס שכבה לבנה דקה של קצפת מעטרת את השפה העליונה שלו "כי שנים היה אסור לי לשתות מתוק בגלל הסרטן אז אני מפצה עכשיו"
מתן חייך למראה הבחור, הוא נראה מגוחך עם השפם קצפת מדבר על דברים רציניים כמו סרטן "אממ... יש לך " הוא הצביע לפניו של נמרוד
"מה?" נמרוד הרים גבה מבולבל
"יש לך.. אממ... שפם" מתן הצביע עליו שוב
נמרוד הוציא לשון ורודה ועבר איתה לאט על שפתו העליונה, המראה גרם למשהו לקרות בחזהו של מתן.
"בסדר?" נמרוד
מתן הניד ראשו לשלילה גורם לבחור לעבור שוב על אותה פעולה, מתן שוב הניד ראשו לשלילה ונמרוד עשה זאת שוב. מתן ידע כי נמרוד לא יוכל לנקות את הכול אבל הוא רק רצה לראות את נמרוד עושה זאת שוב. בסוף הוא ריחם על הבחור המסכן ושלח יד וניקה את הפינה השמאלית של פיו של נמרוד באצבעו. הוא הביט הריכוז על שפתיו של נמרוד ממשיך לעבור עם אצבעו על שפתו העליונה גם לאחר שהוא ניקה אותו.
"אהממ" נמרוד חיכך בגרונו מסמיק כולו
מתן משך את ידו מפניו של נמרוד מרים את מבטו להביט בעיניו. המראה האדום היה משהו אחר על נמרוד, מכיוון שהוא היה כולו לבן הסומק נראה כמו ציור לחיים על בובת חרסינה. מתן חשב שהמראה היה כל כך חמוד שזה גרם לו לחייך. "נשאר לך קצפת"
YOU ARE READING
ההבטחה
Short Storyהסיפור הזה הוא נכתב לזיכרו של אמיר פיי גוטמן , הסיפור הזה מסתיים טוב מכיוון שמספיק סיפורים עצובים יש אך כאשר תקראו אותו תחשבו על אמיר, כי הוא היה שם איתי כאשר כתבתי. זהו הסיפור של מתן, ונמרוד סיפור המשל ל-"לא אחים בדם" אין צורך לקרוא את הסיפור הקוד...
