תסתכל מחוץ לחלון, אתה רואה אהבה? (סיפור מתורגם)

פרק 12 - זה לא חלום

היי, אזהרה קטנה לפני שאתם מתחילים לקרוא את הפרק!! 

אם אתם עדיין באבל בגלל החדשות האחרונות על ג'ונגהיון, אני לא ממליצה לקרוא את הפרק הבא... ומקווה שכולם בסדר ♥

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

יונגי עמד במסדרון, אגרופיו קפוצים ומפרקי אצבעותיו הפכו ללבנים. דבריו של ג'ימין מלפני כן עדיין הדהדו במוחו.

"אני לעולם לא אבגוד בג'ונגקוק."

ברגע שיונגי שמע את המילים האלה, הוא התחיל לרתוח מכעס שוב אז בתגובה, הוא ללא רחמים שפשף מלח על הפצעים.

"הוא כפה ועשה לך כל כך הרבה דברים בלתי נסלחים, כבר שכחת?"

הוא לא הבין איך ג'ימין עדיין יכול לומר בתקיפות, "סלחתי לו."

איך אתה יכול לסלוח לו בכזאת קלות? איך אתה יכול... לאהוב אותו כל כך?

"עכשיו... אתה יודע עם מה תצטרך להתמודד, נכון? אולי כבר נהיית יהיר בגלל איך שג'ונגקוק מטפל בך בזמן האחרון. אבל אל תשכח, הוא יפגע בך שוב."

הוא הזהיר את ג'ימין, אבל הנער עדיין אמר שלא אכפת לו.

"גם אם ג'ונגקוק יפגע בי, אני עדיין אשאר לצדו."

למה? יונגי תהה, מה יש לו שאין לי? למה אתה מגונן עליו?

"מישהו כמוך לא יצליח להבין, אתה לא באמת אוהב מישהו. זה לא משנה איך ג'ונגקוק התייחס אליי, זה היה בעבר. הוא לא יעשה דבר כזה עכשיו. ואני אגרום לו להאמין שאני לא אעזוב אותו אי פעם." ג'ימין דיבר שוב כשראה את המבט הכועס של יונגי.

האיש צחק במרירות.

מאיפה אתה יודע אם אי פעם אהבתי מישהו באמת?

יונגי היה רק צל בלבו של ג'ימין, שכן לנער היו עיניים רק עבור ג'ונגקוק.

"מר. מין? אתה צריך משהו?" המזכירה שעברה במקום קטעה את מחשבותיו.

יונגי השיב לעצמו את קור רוחו וזייף את החיוך הרגיל שלו.

"אני מחפש את ג'ונגקוק."

"הו, מר.ג'ון נמצא במשרדו." המזכירה נראתה מודאגת, "אבל נראה שהוא במצב רוח רע היום. הוא הסתגר במשרד ובקושי עבר על מסמכיו."

יונגי הסתכל עליה בפרצוף מופתע, "באמת? מה קרה?"

המזכירה נענעה בראשה, "אני לא בטוחה, אבל הוא סירב לראות את כולם היום. מכיוון שאתה קרוב יותר אליו, אני חושבת שתוכל להרגיע את סערת הרגשות שלו, מר. מין."

"אעשה כמיטב יכולתי." מבטו של יונגי נפל על מה שהחזיקה המזכירה בידה. "היית בדרך להביא לו מים?"