"תנוח קצת, אבא." ידיו של ג'ימין לפתו את ידו של אביו. מבטו היה מלא געגועים.
"מה קרה, ג'ימין?" מר פארק לא התעלם מן ההשתוקקות הנסתרת שג'ימין ניסה להסתיר.
"כלום?" ג'ימין הפנה את ראשו בחוסר אמון.
"אל תנסה להסתיר את זה ממני," מר פארק קימט את מצחו, "הבעת הפנים שלך נראית כאילו העולם עומד להיגמר."
"על מה אתה מדבר, אבא? פשוט התגעגעתי אלייך יותר מדי." עם זאת, ג'ימין משך באפו קצת, מכריח את הדמעות בחזרה.
"זה בסדר לבכות. אתה לא צריך להסתיר ממני כלום."
ג'ימין בחן את פניו הנחמדות והרגועות של אביו. זה היה כאילו הוא פגע בעצב והוא לא יכול היה להמשיך להעמיד פנים. הדמעות התגלגלו על לחיו בעודו מהדק את אגרופיו בבגדיו של אביו.
"אני לא מאמין... הוא פשוט... הוא..."
מר פארק פרע את שערו של בנו וחייך, "הוא בטח מישהו חשוב לך מאוד, שהוא גורם לך לבכות בשבילו ככה."
"כן." ג'ימין הנהן, "אבל... אני כנראה לעולם לא אוכל לראות אותו שוב."
"זה לא נכון, ג'ימין-אה," מר פארק ניחם אותו, "לא משנה מה, אתה תוכל לעבור את זה. עברתי כל כך הרבה דברים במהלך השנים שלי, וגם ראיתי הרבה. כל עוד אתם מאמינים אחד בשני, תוכל לעבור את זה."
להאמין.
ג'ימין חזר בשקט על המילה.
הוא נזכר שלפני שהופרדו, ג'ונגקוק גם הדגיש פעמים רבות, להאמין לו.
זה היה ג'ימין שלא הבין מה ג'ונגקוק מנסה לומר. הוא לא הבין אותו ובגד בהבטחה שלהם.
אני חייב להאמין לו.
"כדי שיהיה לך כל כך אכפת ממנו, הוא חייב להיות אדם אדיב ומוצלח. עם זאת, אתה לא צריך לשים את עצמך בכל כך הרבה כאב." אביו המשיך, "אתה צריך לעודד אותו בשקט ולהאמין שהוא יוכל להמשיך להילחם בקשיים."
"אתה צודק." כעבור כמה שניות של בהייה באבא שלו, ג'ימין נפגע לפתע בחבטה של הבנה.
בדיוק כשג'ימין נפגע בהתגלותו, סוקג'ין פתח את הדלת ונכנס במהירות. הוא ניגש ישר לטלוויזיה ושחרר אנחת רווחה כשראה שהיא לא מופעלת.
"סוקג'ין? מה קרה?" ג'ימין שאל בבלבול. אבל כשראה את הבעת הדאגה של האיש, הוא ניחש שיש משהו חשוב בדיווח החדשות.
"זה... ג'ונגקוק?" ג'ימין התחמק מסוקג'ין, שניסה לעצור אותו, ומיד הדליק את הטלוויזיה. בדיוק כפי שחזה, היו חדשות בערוץ העסקים. היה איש זקן שהתראיין וג'ימין לא זיהה. אבל הוא ציין כי תאונת הדרכים לפני כמה ימים הייתה רק שגיאה וכי טקס החתונה של ג'ון ג'ונגקוק עדיין קורה כמתוכנן.
YOU ARE READING
תסתכל מחוץ לחלון, אתה רואה אהבה? (סיפור מתורגם)
Fanfictionלולא הטעות היחידה שעשה, ג'ימין כנראה עוד היה בקולג' שלו, משתובב עם החברים שלו, ולא מוחזק בכלוב הזה כמו בובה כלואה. לברוח. זאת הייתה המחשבה היחידה בראשו, הוא לא רצה שום דבר חוץ מלברוח מהמפלצת בשם ג'ון ג'ונגקוק. אבל ג'ונגקוק היה איש מאוד עשיר וחזק עם...
