אני והצרות שלי

הנערה המוזרה מהציור

"לילה טוב קי, לילה טוב די, לילה טוב לינק." אמרתי לשותפי לחדר. לינק ישן למעלה ממולי ודי ישן מתחתיו. זה די מצחיק, שניי דניאלים באותו חדר. הלכתי לישון או לפחות ניסיתי. היום הייתי ממש חברותי ורציתי להקיא מהמתיקות שיצאה ממני. שכבתי על הגב ובהיתי בתקרה. האוזניות חיכו לבסים שירטיטו אותן ואני לוחץ על האייפוד על אחד השירים הטובים ששמעתי אי פעם.

So I'll cash my chaques and place my bets

And hope I'll always win

Even if I don't I'm fucked because

I LIVE A LIFE OF SIN

נרדמתי למשמע השורה האחרונה.

אני הולך ליד הספסל שראיתי בו את השותפים לבקתה ואני לבד. אני מסתכל ימינה ושמאלה, אני שוב עומד מול אותם שדות. אני מתחיל ללכת לעברם ואני קולט שגובה העשבים מגיע לי עד החזה. אני מסתובב וחוזר אחורה ואני קולט שהפנימייה נעלמה מעיניי. אני ממשיך ללכת אבל לא רואה את הסוף. אני מחליט לשכב על העשב ועושה בו חור בצורתי. אני מסתכל סביבי ואני רואה שלוליות של דם סביבי. אני מוריד את עיניי לראות מאיפה ניגר דמי. מהידיים שלי, מהוורידים שלי.

קפצתי מהשינה מזיע כולי. ראיתי שעדיין אין אור, הסתכלתי בשעון וראיתי 5 בבוקר. קפצתי מהמיטה והלכתי לי לסלון של הבקתה. אני לא יכול לישון אני אחלום אותו חלום. ואני שוב אקום מזיע. נכנסתי להתקלח ושטפתי מעליי את כל הזיעה ואת החלום ההזוי הזה. התלבשתי בסקיני סגול ולבשתי חולצה שחורה שרשום עליה אני חי חיי חטאים עם ציור של גולגולת. נעלתי את הנייק הגבוהות שלי, השחורות עם הסולייה בצבע סגול והלשונית גם היא. הסימן של ה-וי היה בקווי מתאר של סגול גם. השרוכים היו בצבע כחול הצבע האהוב עליי. העמדתי את השיער בקוצים והקצוות הכחולות הזדקרו מעט ואז נשמטו לי על המצח במקצת. מאחורה סירקתי את השיער כך שרק החלק הקדמי עמד והאחורי היה משוחרר בעורף. שמתי אוזניות, פתחתי את המחברת שלי והתחלתי לצייר עד שכולם יקומו.

"ציור יפה אחי." לינק אמר וגרם לי לקפוץ. הייתי כל כך מרוכז עד שלא קלטתי שמסתכלים עלי. "כמה זמן אתה כבר עומד פה?" הוא חייך ואמר "משש וחצי. עכשיו שבע ורבע. וקלטתי שאתה לא עונה לי, אז באתי לראות במה אתה שקוע." הנהנתי ואז הרמתי את האצבע עם העפרון. הגבס כל כך הרס לי את הפוזה. גם היה לי לא נוח לצייר איתו אבל הצלחתי בכל זאת. "קראת לי בכלל? לא שמעתי." הוא הנהן ולגם מכוס מים שהחזיק ביד. "איפה כולם?" הוא הצביע עם ידו לעברי ואמר "זה מה שבאתי לומר לך. כולם הלכו לאכול וחשבו שאתה בחוץ. אני נשבע לך שאתה נראה כמו פסל כשאתה מרוכז. ראיתי אותך ורציתי לקרוא לך לבוא לחדר אוכל." הנהנתי. הסתכלתי על הציור שציירתי. זה היה דיוקן של מישהי שבחיים לא ראיתי. כל כך השקעתי בציור ולא שמתי לב שציירתי פנים של נערה. סגרתי את המחברת וזרקתי אותה על הספה. בתגובה לינק אמר "אני הייתי ממליץ לך להשאיר את זה על המיטה שלך." הנהנתי שוב והלכתי לשים אותה על המיטה ויצאנו מהבקתה.

"מי זאת אם מותר לי לשאול?" לינק שאל אותי בדרך לחדר אוכל. צחקתי והנדתי בראשי ואמרתי "אין לי מושג. היא פשוט הופיעה לי על הדף כשחשבתי על מה לצייר." הוא שתק ולא ענה.

שניה לפני שנכנסנו לחדר אוכל לינק עצר אותי ואמר "אחי, תקשיב. אני ממליץ לך לבוא לשבת איתנו. אל תיבהל מהשתיקה שתהיה ומההסתודדויות שילכו פה. אתה חדש ואנשים מדברים פה יותר מידי. תיצמד אלי והכל יהיה בסדר." הנהנתי ונכנסתי אחריו.

באמת כולם הסתכלו עליי וכולם דיברו בטונים נמוכים שלא אשמע. התקדמתי כמה שיותר מהר לעבר האוכל. עמדתי בתור ולקחתי לי חביתה, סלט, כריך ומרחתי בו שוקולד. לקחתי טריקס (דגנים) ושמתי בו חלב. אני אוהב שהחלב מציף את הדגנים ומרכך אותם. לקחתי מעדן בטעם וניל וכוס פטל. הלכתי להתיישב עם הבנים מהבקתה שלי. שרר שקט מלחיץ בחדר האוכל ולא היה לי נעים לאכול. שמתי אוזניות ושמעתי מוזיקה תוך כדי שאני אוכל.

סיימתי לאכול כמה שיותר מהר וברחתי ממש מחדר האוכל. ישבתי על הספסל ההוא שבו ראיתי את הבנים ובהיתי באויר.