"אני רוצה להתחיל לצייר לכם על הקירות." הפעם החלטתי ליזום את הדיבור. "לא בלונדי... אתה צריך להתכונן לפגישה עם זואי." לינק אמר. שיתפתי אותם בשמה של הילדה והם ממש שמחו בשבילי. הם רצו שאני אשנה את סגנון הלבוש שלי ולא הסכמתי. החלטתי קודם כל לצייר להם גראפיטי על הקיר מעל המיטה של כל אחד ואחד. תפסתי את המיטה שלי ושל קי והזזתי אותה כבר למרכז החדר והתחלתי לפתוח את הספריי. "מה אתה רוצה שנעשה לך?" שאלתי את קי. ואז החלטתי שאני יודע לבד. "יש לי רעיון אבל אני בכל זאת רוצה לשמוע את הדעה שלך." קי חשב על זה קצת ואמר "מה הרעיון שלך?" חייכתי ואמרתי "מפתח זהב." הוא חייך ואמר "זה יהיה קטלני." חייכתי והתחלתי לרסס. אחרי חצי שעה בערך היה לו מפתח ענק ש'זוהר' על הקיר עם השם שלו 'קארל'.
"נו אוהב?" הוא צחק ואמר "כן אני מת על זה." הנהנתי והסתכלתי על השעון. נשאר לי עוד שלוש שעות עד הפגישה. נשאר לי עוד כמה קירות לצבוע. פניתי אל די "מה אתה רוצה שנצייר?" הוא חייך ואמר "קודם כל את השם שלי ותדגיש את האות די. ומשהו עם סקייטבורד." הנהנתי וניגשתי לעבודה.
ציירתי לו קריקטורה שלו כשהוא קופץ על סקייטבורד. ועל הסקייטבור רשום דניאל עם די ענקית. "קטלני בלונדי..." צחקתי ועברתי אל לינק "ומה אתה רוצה?" הוא הניד בראשו ואמר "לא יודע..." שאלתי אותו "אתה מנגן על משהו?" הוא הניד לשלילה שוב ואז אמרתי "נצייר את הפנים שלך עם כובע של אייב לינקולן. נרשום מעל לינק. איך זה?" הוא הנהן ואמר "זה יהיה טוב."
אחרי שסיימתי עם הציור של לינק ואחרי שהוא נראה מרוצה מזה חייכתי לעצמי והסתכלתי בשעון. נשאר לי עשרים דקות להתארגן ולהיות מוכן לפגישה. "בלונדי, כדאי שתלך להתארגן. אנחנו נחזיר את המיטות למקום." קי אמר. הנהנתי ואמרתי "כבר הולך להתארגן."
התקלחתי והתלבשתי בבגדים שאני אוהב. לבשתי סקיני שחור, חולצה ירוקה כהה שהיה רשום עליה אני הולך בשביל שלי ובדרך שלי. החלפתי את העגיל באף שלי לעגיל טבעת יותר עבה ושמתי עגיל באוזן בצורה של גולגולת. סירקתי הפעם את השיער ונתתי לו לנוח על המצח שלי כשרק הקצוות הכחולות נוגעות לי מעל העיניים. נעלתי את הנייק הכחולות שלי עם העיטורים הסגולים. שמתי את השעון השחור שלי עם האבנים השחורות. חבשתי כובע של השוורים האדומים. שחור כולו ושור אדום באמצע.
"אני מוכן." נתתי התראה. "בלונדי אתה לא יכול ללכת ככה. אתה נראה כמו זמרת פופ" לינק אמר וצחקתי "אין מה לעשות. אני התלבשתי כמו שאני אוהב. וככה אני הולך לפגישה." הוא הרים ידיים ואמר "טוב, אם זה מה שאתה רוצה. מי אני שאעצור בעדך?" הנהנתי פעם אחת ויצאתי "ביי בקסטריט בויז." אופס אמרתי את זה בקול. קי נעצר מולי ואמר "איך קראת לנו?" צחקתי ואמרתי "בקסטריט בויז. אנחנו הרבה בנים ואתם כל הזמן ביחד. במקום לקרוא לכם אחד אחד החלטתי שביחד זה בקסטריט בויז וגם העבר של כל אחד דיי מעיד על זה שאתם מהרחוב האחורי. בק סטריט...." קי צחק ואמר "זה טוב.. טוב מאוד. זה יהיה הסמל של הבקתה שלנו. אתה חוזר מהפגישה ואתה הולך לצייר את זה." הנהנתי ויצאתי.
YOU ARE READING
אני והצרות שלי
Teen Fictionכלום לא הולך לי, אני רק מסתבך ומסתבך. אני מנסה להראות שאני בסדר אבל יוצא לי בדיוק ההפך. דניאל הוא ילד לא כל כך חזק במפגשים בין אנושיים והוא מעדיף לברוח לעולם שלו, הוא מוצא בציוריו דרך מפלט. אלו הם דרכיו של דניאל לשרוד. הכל משתנה כשמגיע לפיוזאפ. מה...