אני והצרות שלי

טיול להוליווד

"תראה את זואי, איזה חיוך מושלם יש לה." אמרתי לקי כשישבתי על כיסא הבריכה. "למה אתה לא איתה?" הוא שאל. חייכתי ואמרתי לו "סוף סוף היא מכירה בנות,חברות שתוכל להיות  איתן..." קי צחק ואמר "אני נשבע לך שאתה חבר מדהים. בנות אחרות היו נדבקות אלי ומדביקות אותי לבנות שלהן. אתה יודע משהו? קצת קשה היה לשמוע את האמת משוני. לדעת שג'ינה טיפסה במעלה הפרמידה של המקובלים על גבי. אתה מבין? היא רק ניצלה אותי. זה מה שכואב לי. ושוני אמרה כל דבר שנכון לגבי כל אחד. היא האוזניים והעיניים של בית הספר." הנהנתי ואמרתי "היא לא כלום. היא עפר לרגלינו. ואנחנו אמיתיים והיא המזוייפת. היא עכשיו עפה מהבית ספר. תשחרר ממנה. אתה היית ראוי למישהי יותר טובה. עכשיו בשביל לשכוח בוא נלך להיות עם הבנות." קי חייך וצעק "בנות, קרב תרנגולות!!" כולם התלהבו והבנות עלו על הכתפיים של הבנים. היה מצחיק. זואי כמעט עפה, אבל בגלל שאני גבוה היא הייתה ביתרון. בסוף כשהיא נפלה הסתובבתי בטיל ותפסתי אותה לפני שנפלה למים. צחקנו ואז כאילו העולם נעצר. התנשקנו ואז השפריצו על הגב שלי מים "זוג אוהבים, צאו מזה." פק צחק עלינו. הנחתי את זואי, הסתובבתי והתחלתי להשפריץ עליו. כולם עכשיו השפריצו על כולם ואז הודיעו במערכת כריזה "נא לצאת מהמים. הבריכה נסגרת עוד 10 דקות." צחקנו ויצאנו מהמים.

אחרי שיצאנו מהבריכה התקדמנו לבית שלי. פתאום כל הבנים מחבקים בנות. מדברים איתן בשקט. חייכתי ונישקתי את זואי בלחי. נכנסנו הביתה והתארגנו לישון.

"בוקר טוב. אנחנו צריכים לנסוע." המאמן הכריז על הבוקר. "נוסעים להוליווד." צעקתי והתחלתי להתארגן במהירות.לקחתי איתי מצלמה כי אי אפשר לנסוע לטיול ולא לנפיצור זכרונות. כולם היו מוכנים למטה והמאמן בדק שכולם מוכנים. האוטובוס חיכה לנו ואני התבאסתי שאני משאיר את האוטו. בדרך החוצה טחבתי את המפתח מתחת לגלגל. אפילו לא אמרתי שלום לאבא. עליתי עך האוטובוס  והתיישבתי ליד זואי. המסע להוליווד מתחיל.

זואי לקחה אוזניה אחת מהאוזניה שלי והקשבנו ביחד לשירים שהתנגנו ברקע. ליטפתי אותה בהיסח דעת והיא נשענה על כתפי. הסתכלתי על הנוף הנשקף מבעד לחלון האוטובוס .

הגענו  להוליווד והדרך הייתה ארוכה. הערתי את זואי ולחשתי לה "הגענו." היא התעוררה, הסתכלה סביב ואז חייכה אליי. ירדנו מהאוטובוס  והסתכלנו סביב. בהתחשב בעובדה שהוליווד הייתי פעם אחת וגם זה היה לשעה בערך. פגישת עבודה של אבא שלי... "הוליווד. העיר שהכל יכול לקרות בה." לינק אמר באנחה. המאמן קיבץ אותנו ואמר "אל תתרחקו ותישארו ביחד." כלם אמרו טוב והתחלנו לטייל. עברנו על קצה ההר של השלט והמאמן אישר לנו לטפס חלק מהדרך, בתקווה שניגע באות H של הוליווד. הגענו לחצי ההר והתיישבנו שם. רשמנו עם הגוף שלנו פיוזאפ והמאמן צילם מלמטה. זה נראה 'הוליווד פיוזאפ.'

ירדנו למטה והתקדמנו לשדרת הכוכבים. כל אחד חיפש יד של מישהו מפורסם. אני מצאתי את אמינם ואת פינק. הצטלמנו וצחקנו אחר כך על כל אחד עם התמונה שלו. אחר כך המאמן הושיב אותנו בקנטאקי פרייד צ'יקן. ישבנו ואכלנו לנו כל אחד דלי של עופות. כל אחד הסתכל על השני וקי אמר לי "יא שמן גמרת את זה מהר." הסתכלתי על הדלי והוא כבר היה ריק. זואי צחקה על משהו שאחת הבנות אמרה. סוף סוף היום מושלם.