skype call - מתורגם

[3] תוריד את האקדח, פדופיל

הפרק הזה מוקדש לבת דודה שלי אילת, שתמיד קוראת ומגיבה וממש מעודדת אותי להמשיך (: היא גם עזרה לי לתרגם קטע מהפרק הזה כי היא גאונה והמוח שלי קצת דפוק.. (אני מקווה שיש לי) תהנו..

הלוואי שהייתי חייה במאה ה-19. זה נראה כל כך מדהים ושלו. אם מתעלמים מהמלחמות והבגדים המטונפים ושאין אינטרנט. טוב עכשיו אני כבר לא רוצה לחיות במאה ה-19, אבל אם היה אינטרנט הייתי שמחה לחיות במאה הזאת. הכל נראה כל כך יפה אז. השמלות האלגנטיות, הנימוסים והטבע הנפלא שהיה להם. ואני פשוט אוהבת את כל הספרים והסרטים שהם בסגנון טיפה ישן. 'נערת הבולין האחרת' זה בהחלט אחד הסרטים הכי טובים שיש.

אני גם רציתי להתחתן עם מר דארסי. כן, הוא היה יהיר ושחצן, אבל בסרט הוא היה לוהט כמו החול במצריים, טוב אם מנסים בכל הכוח להתעלם מהשיער שלו.. חוץ מזה זה קשה להתנגד לאיש רע שהוא בעצם איש טוב.

שמעתי את הטלפון שלי מצפצף והנחתי את הספר על השולחן. לקחתי את הטלפון שלי וראיתי שקיבלתי הודעה חדשה מאליזה.

'סקייפ. עכשיו.'

נאנחתי ושמתי את הטלפון בכיסי. התנתקתי מסקייפ לפני שעה, ואני ממש רציתי לסיים לקרוא את הספר היום. פתחתי את הסקייפ והכנסתי את שם המשתמש והסיסמה שלי והתחברתי.

כבר הוסיפו אותי לקבוצה שאליזה, דבון ואכסל היו בה.

אמיליה: הייושש!

כולם אמרו לי שלום, חוץ מאכסל.

אליזה: אמיליה עדיין לא בוטחת בכם אז אולי אנחנו יכולים לדבר בשיחת סקייפ?

דבון: כן!

אכסל: אם תרנגולת - פחדנית מצטרפת, גם אני

נשכתי את שפתי, לא בטוחה בנוגע לרעיון. מה אם אני אתחיל לדבר והקול שלי יהפוך לממש גבוה וצפצפני ויגרום לאוזניים שלהם לדמם או שאולי אני אשכח איך לדבר? מה אם הם באמת סוטים בני 68 שרוצים 'סוף טוב'? הנדתי בראשי ורשמתי את התשובה שלי באיטיות.

אמליה: … בסדר

כמה שניות אחרי שלחצת על כפתור 'שלח' הם כבר התקשרו אליי. מהססת, הזזתי את העכבר לכפתור הירוק והקלקתי עליו, ולקחתי נשימה עמוקה.

אליזה הייתה הראשונה לדבר. “אומייגאד אני לא מאמינה שהסכמת אמיליה!”

"כן..” משכתי בכתפיי אפילו שידעתי שלא יכלה לראות אותי. שני הבנים לא אמרו מילה והתחלתי להרגיש קצת לחוצה. אז הם באמת סוטים בני 68! או מיי גאד מה אם הם מחפשים את הכתובת איי. פי שלנו עכשיו ומחר הם ידפקו על הדלת ויחטפו אותי. יש לי עדיין כל כך הרבה דברים שלא עשיתי!