skype call - מתורגם

[4] זה לא פיירי!

הזזתי את ראשי מעלה ומטה לפי הקצב שנשמע מהאוזניות שלי, מנסה בכל כוחי לא להתחיל לרקוד באמצע הרחוב.

"נאמה קאמה נגהטימו אשדאל משהו משהו... לוציפר!" שרתי לעצמי, מנסה לשיר את המילים הקוריאניות אבל בטעות שרה את החלק האחרון חזק מדי. אופס.

הפסקתי ללכת והסתכלתי מסביב במבוכה לראות אם מישהו ראה את הפליטה הקטנה שלי. עשיתי ריקוד ניצחון קטן כשראיתי שאף אחד לא הבחין בי. הסתובבתי בשביל להמשיך ללכת הביתה אבל נעצרתי על ידי מישהו שהתנגש בי, גורם לי למעוד מעט וללכת כמה צעדים אחורה. הייתי בטוחה שאני אפול חזק על התחת שלי אבל האדם אחז את ידי במהירות ועצר אותי מליפול.

הסתכלתי מעלה אל האדם, מוכנה להתעצבן עליו אבל סגרתי את פי במהירות והסתכלתי מטה על רגליי. "ס-סליחה," התנצלתי בביישנות והסתכלתי מעלה על הילד עם השיער הכהה שעמד מולי.

"אני חושב שאני התנגשתי בך," הוא חייך, מראה את שיניו הלבנות כמו פנינה, "אז אני חושב שאני זה שאמור להתנצל."

מתחתי את עורפי במבוכה והסתכלתי מסביב. אני תמיד נלחצת ליד בנים חתיכים, זה כמו קללה.

"אממ.... טוב?"

עיניו הכחולות והיפות נצצו בשעשוע לפני שדיבר שוב, "אז, אני מאוד מצטער."

"אה כן, בסדר. ביי!" מיהרתי ללכת לכיוון הבית שלי, מנסה להתרחק מהנער הכי מהר שאפשר. משהו היה ממש מוזר בהתקלות הזאת. קולו היה ממש מוכר לי, אבל אני בטוחה שאף פעם לא ראיתי אותו.

ראיתי את ביתי כמה מטרים ממני והתחלתי לרוץ אליו. בזמן שרצתי התיק שלי קפץ על גבי בצורה מוזרה והייתי בטוחה שאם מישהו היה עובר לידי הוא היה חושב שזה מצחיק. כשהגעתי לדלת הבית פתחתי אותה במהירות והורדתי את נעליי. סגרתי אותה אחרי ורצתי לחדרי, לא טורחת לומר 'היי' למשפחתי.

זרקתי את תיק הבית ספר שלי על הרצפה וקפצתי אל הכיסא שלי. עם המזל המופלא שלי, קפצתי מעבר לכיסא ונפלתי עם הפנים ישר על הרצפה.

"רצפה נחמדה מאוד, כן כן," מלמלתי וליטפתי את הרצפה. נאנחת, קמתי והתיישבתי לאט על הכיסא, מוודאת שאני לא אפול. לקחתי את הלפטופ שלי ולחצתי על הסמל של הסקייפ. הכנסתי את הסיסמה והשם משתמש שלי, ובזמן שזה טען הסתכלתי על תמונת הרקע שלי, שהייתה שני חתולי חלל לובשים כובעי הוט דוג. עיצבתי את זה בעצמי והייתי ממש גאה בזה, אפילו אליזה אמרה שזה היה די מהפנט.

שמעתי את הקול שמסמן שהתחברתי לסקייפ. כשעברתי על רשימת החברים שלי ראיתי שאף אחד לא היה מחובר. נאנחת, קמתי מהכיסא וקפצתי על המיטה, גורמת לה להשמיע קול חריקה נוראי.

התכווצתי מהקול והתכרבלתי מתחת לשמיכות שלי. בשניה שראשי נגע בכרית, נרדמתי.

נחרתי והרמתי את ראשי מהכרית שלי, שהייתה מלאה ברוק עכשיו. הסתכלתי סביב בבלבול, מנסה להיזכר מתי הלכתי לישון. מחשבתי נקטעה זמן קצר לאחר מכן ממוסיקה שבאה מהמחשב שלי. התיישבתי על המיטה וראיתי שמישהו ניסה להתקשר אליי בסקייפ. כיווצתי את עיניי כדי שאוכל לראות יותר טוב וראיתי שהשם של אכסל מופיע על המסך שלי.