skype call - מתורגם

[19] אמת

סופסוף פרק!! ^-^

אבל לפני זה-

אילת הבת דודה החמדמדה שלי פירסמה את הסיפור מרצונה החופשי כשהוא היה בפרקים הראשונים, והבטחתי לה שאני אפרסם את הסיפור שלה כשיהיו פה יותר קוראים. למרות שאני יודעת שהיא ממש לא רוצה תמורה ולא אכפת לה, החלטתי שהפרק האחרון של העונה יהיה הכי מתאים אז... אני רוצה להמליץ לכם על סיפור פנטזיה מדהים של כותבת מדהימה, מוכשרת, קוליבולית ביותר ומשוגעת כמוני (~גבותגבות~), לסיפור קוראים 'פסגות מוזרות' והוא נמצא במשתמש של Ayely12.

תודה על כל העזרה בסיפור, באמת שהסיפור לא היה אותו דבר בלעדיך... (*קהל עצום שאומר 'אווווווו'*). איזה כיף זה להיות קיטשית חחחחחח

טוב סיימתי לחפור, תהנו מהפרק [:

**

"תן לי ללכת," ניסיתי לשחרר את ידי מאחיזתו ההדוקה, אבל לא הצלחתי.

"לא," הוא אמר לי בעקשנות לפני שהידק את אחיזתו עוד יותר, גורם לי להתכווץ.

לבסוף איבדתי את סבלנותי, הפסקתי ללכת וצעקתי, "אכסל!"

" תפסיקי אמיליה," גם עוצר, אכסל הסתובב עם פניו אליי. עיניו רתחו מזעם ואני התחלתי להילחץ מעט.

בלעתי את הגוש שעמד בגרוני ושאלתי אותו, "מה אתה רוצה?"

אכסל הסיט את עיניו ממני לפני שנעל אותן בעיניי, "עמדת להתנשק איתו?"

"מה?"

"שמעת אותי," הוא נהם.

התעייפתי מהגישה שלו ואמרתי לו, "מה אם הייתי מנשקת אותו? זה לא עניינך!"

הוא שתק ופשוט הסתכל עליי, ואני העברתי את משקלי מרגל לרגל במבוכה, זזה מצד לצד. "את לא מתכוונת לזה," הוא אמר לבסוף בשקט.

"איך אתה יודע?" שאלתי אותו ושילבתי את ידיי על חזי. הסתכלתי על המקום שגרר אותי אליו ואני חייבת לומר שהריח פה ממש לא נחמד בגלל שקיות האשפה שמפוזרות על הרצפה. הדבר הנחמד היחיד שיש פה הוא הגרפיטי על הקיר שמאחוריי אכסל.

"בגלל שאני פשוט יודע?" הוא ענה לי, אבל זה נשמע יותר כמו שאלה מאשר תשובה.

"טוב... אתה יכול פשוט ללכת?"

"לא עד שנדבר."

"על מה? על העובדה שניצלת אותי?"

"את רוצה לדעת מה אני מסתיר ממך, הא? למה אני בורח מצרפת?" הוא ירק את המילים בפניי, ואני נרתעתי מהטון הנוקשה שלו. הרגשתי כמה כועס הוא והתחרטתי על שאפילו שאלתי אותו. אני כבר לא רוצה לדעת, אבל אני לא יכולה לעצור אותו.

"טוב אז אני הולך להגשים את המשאלה שלך," הוא אמר לי ללא כל רגש בפניו.

"אכסל," ניסיתי לעצור אותו מלדבר, אבל הוא קטע אותי, "לא, את מתת לדעת!" הוא הרים את ידיו וצחק באכזריות.