skype call - מתורגם

[17] יותר מדי

סופסוף פרק ארוך.. תהנו! [:

"מארק! ווההוווווווו!"

"יאללה מארק!! וההווו מארק! צעקתי בחוזקה כשמארק הבקיע עוד גול והביא עוד נקודה לקבוצה שלנו."

אני ובלייק צפינו במארק משחק כדורגל נגד קבוצה שממש לא אכפת לי ממנה. זה היה יום שישי, מה שאומר שהיום אני הולכת לדבון עם אליזה אחרי המשחק. אליזה לא הייתה איתנו ולא ידעתי למה, אבל אני יכולה לנחש איפה היא.

"עבודה טובה, מארקיל'ה!" בלייק צעק.

חנקתי צחוק מהכינוי הטיפשי, "מארקיל'ה?"

"אהה - כן. אל תספרי לו שאמרתי לך את זה. הוא יהרוג אותי!" בלייק התחנן. ידעתי איך הוא מרגיש. מארק לא אוהב שאנשים ממציאים לו כינויים. הוא תמיד רוצה שאנשים יקראו לו רק בשם שלו.

"אל תדאג, אני לא אספר," הרגעתי אותו וליטפתי את כתפו, והמשכתי לצפות במשחק.

אחרי שתיקה ארוכה החלטתי לדבר, "אז..."

"אז...." בלייק חיקה אותי.

"אתה מחבב את מארק?" פלטתי את השאלה שמתתי לשאול.

"אהה... א-אני," הוא מלמל לפני שנאנח, "כן, אני מחבב אותו."

חיוך ענקי התפשט על פניי ולפני שחשבתי מה אני עושה, קפצתי עליו וחיבקתי אותו בחוזקה. הייתי כל כך שמחה שמישהו סופסוף מחבב את מארק ושלא הייתי צריכה להביך את עצמי יותר בלגלות עם בחורים חתיכים הם הומואים או לא.

"לא. יכול. לנשום." בלייק מלמל.

התנתקתי ממנו במהירות וחייכתי אליו בהתנצלות, "מצטערת."

"לא, זה בסדר,"הוא נופף בידו והתעלם מזה, "מה איתך?"

"מה איתי?" שאלתי.

"טוב מארק סיפר לי שיש לך איזה משהו עם איזה בחור בשם... אקס? אלכס? אביב? א-"

"אכסל." אמרתי לו לבסוף. איך לעזאזל הוא הגיע לאביב?

"כן, אכסל.."

"טוב... אני לא יודעת. אני כל כך מבולבלת ו-ו," עצרת בגלל שלא ידעתי מה בדיוק קורה בינינו, "זה מסובך."

"אני מבין," בלייק התחיל לומר ונגס בחטיף שלו, "גם אני הייתי מבולבל כשהייתי בן 15. זה היה היום שהבנתי שאני הומו. אולי זה-"

"מה?!" צעקתי, קוטעת אותו באמצע, "לא. אני לא לסבית!"

בלייק התחיל לצחוק, והוא צחק חזק מדי כי הוא השתעל את החטיף שלו. התחלתי לטפוח על גבו במהירות והוא התעשט בשניות, "אני יודע. רק רציתי לראות איך תגיבי."

"ממזר שכמותך!" הכיתי אותו בכתפו בשובבות וצחקתי.

בלייק היה ממש נחמד וכייפי. אני מבינה למה מארק מחבב אותו. הייתי גם מחבבת אותו אם הוא לא היה הומו או שלא היה לו קראש על החבר/ה הכי טוב/ה שלי.