"אמיליה!" אמי קראה לי בשנייה שסגרתי את הדלת הקדמית של הבית. ידעתי ששמחתי מהר מדי. זה כמו קללה. כל פעם שאני מרגישה שמחה או ששום דבר רע לא יכול לקרות היום, משהו היה חייב להשתבש.
הלכתי לאט למטבח, איפה שאמא שלי הייתה רוב הזמן. כשפתחתי את הדלת ראיתי את אמא שלי יושבת ליד השולחן עם מבט מאוכזב על פניה.
"ה-היי," חייכתי אליה בלחץ אבל היא פשוט בהתה בי. ידעתי שהיא כעסה לפי המבט על הפנים שלה. אני לא יכולה להסביר את זה אבל לאימהות יש פשוט את המבט הזה ואתה פשוט יודע שעשית משהו לא בסדר. הן אפילו לא צריכות לומר שום דבר כדי לגרום לך להרגיש רע, הן פשוט נותנות לך את אחד מהמבטים שלהן וזה עושה את כל העבודה.
"שכחת משהו, אמיליה?" היא הרימה את גבתה והסתכלה עליי. ניסיתי להיזכר אם שכחתי משהו אבל שום דבר לא עלה במוחי.
מתחתי את ידי בלחץ ונענתי בראשי "אני לא חושבת."
"באמת?" היא שאלה ויכולתי להרגיש שהיא הולכת להתחיל לצעוק עליי בכל רגע.
"היית צריכה לבוא הביתה אחרי בית ספר ולהשגיח על אחיך. בגלל שלא באת הביתה, פספסתי את ארוחת הערב שלי עם הבוס החדש שלי!" היא זעמה ובזמן שהיא סיימה לצעוק עליי פניה היו אדומות מכעס. רציתי לומר שאני מצטערת אבל זאת לא הייתה אשמתי שלא יכולתי לבוא הביתה ישר אחרי בית ספר ואני זוכרת שאני אפילו אמרתי לה שאני מתחילה לעבוד שוב ביום ראשון.
"א-אבל אני צריכה לעבוד," גמגמתי והסתכלתי למטה על רגליי. גרביי קשת בענן מאוד יפות ששמתי היום.
אמא שלי נאנחה ושמה את ידה על מצחה, "היום יום ראשון?"
הסתכלתי על אמא שלי עם מבט מבולבל על פניי והנהנתי לאט. "אהה," היה כל מה שאמרה לפני שהפנתה את גבה אליי, "תומס חוזר הביתה מיפן בעוד כמה ימים."
לא הבנתי למה היא אמרה לי מתי האבא החורג שלי בא הביתה בגלל שהיא ידעה שלא אכפת לי. לא אהבתי את תומס ואני כנראה גם לעולם לא אוהב אותו אבל אני חייבת להתנהג כאילו אהבתי אותו לעוד שנה. רק עוד שנה אחת ואז אני אהיה מחוץ למקום הזה לתמיד.
"בסדר," התחלתי ללכת מאמא שלי אבל היא עצרה אותי.
"ודרך אגב, את מרותקת עד יום שישי."
"מה?" פערתי את פי, "למה?"
"כי," היה כל מה שהיא אמרה בטון שאמר לי לא לשאול שום דבר. רציתי לומר משהו מתחכם אבל ידעתי שאם אני אומר אז אני אכנס להרבה יותר צרות מעכשיו.
טרקתי את דלת החדר שלי והלכתי לכיוון השולחן שהיה מלא בדפים שונים. כשסופסוף התיישבתי ליד השולחן לקחתי את הלפטופ שלי ונכנסתי לפייסבוק.
לא הייתי בפייסבוק כבר מלא זמן בגלל שלא חשבתי שזה היה משהו כל כך טוב, כמו סקייפ. אני חושבת שהסיבה היחידה שאנשים משתמשים בפייסבוק כל כך הרבה זה בשביל לפרסם תמונות שלהם ולקבל עליהם לייקים כדי שהם יוכלו לעלות את ההערכה העצמית שלהם. הדבר היחיד שטוב בפייסבוק הוא שאפשר לעקוב אחרי אנשים ולמצוא חברים ישנים. בקיצור: פייסבוק זה מטומטם.
YOU ARE READING
skype call - מתורגם
Romanceמבוסס על סיפור אמיתי. סקייפ נוצר בשביל לתקשר עם חברים בכל רחבי העולם. זוגות משתמשים בוידאו צ'אט בזמן שהם במדינות שונות. גיימרים משתמשים בשיחת סקייפ בזמן שהם משחקים ליגת האגדות או משחק מחשב אחר. אבל אמיליה, טוב בואו רק נאמר שהסיפור שלה הוא קצת שונה...
