[9] בלייק

4.5K 249 37
                                    

 הרוח מטורפת. אני מרגישה כאילו אני מטפסת על איזה הר מפחיד. כל כך קר והרוח כל כך חזקה שאני לא אהיה מופתעת אם אני אקפא למוות או שהרוח תעיף אותי לאיפשהו ואף אחד לא ימצא אותי. ביי אמא, ביי לאקי צ'ארמס, ביי שייק תות, ביי בלוג וביי חיים.

סופסוף הגעתי ליעד שלי ועשיתי את הריקוד השמח הקטן שלי (הוא רק כמה תנועות רגליים ולנענע את הטוסיק). צלצלתי בפעמון הדלת והתעטשתי בקול. זה לא הוגן שכשבנות אחרות מתעטשות זה שקט וקטן אבל כשאני מתעטשת זה כמו רעידת אדמה. אני מופתעת שהנזלת שלי לא עפה לכל מקום.

היום בבית ספר הייתי צריכה לשבת לבד ולאכול לבד כי אליזה חולה וגם מארק חולה. שנאתי לשבת לבד בגלל שזה גרם לי להרגיש כאילו שאין לי חברים ופחדתי שאנשים יצחקו עליי בגלל שאני יושבת לבד. לא היה לי באמת אכפת מה אנשים חושבים עליי, אבל אני מרגישה ממש בודדה כשאני אוכלת לבד.

בעבודה הכל היה ממש לאט. רק כמה אנשים באו ולמזלי לא היו שום גב' סטיילס או גב' ביבר היום. הכרתי את סטיב קצת יותר טוב וגיליתי שהוא ממש אוהב מוזיקה ורוצה להיות מוזיקאי יום אחד. הוא אמר לי שהוא יכול לנגן בגיטרה, פסנתר וכינור. די התרשמתי מזה והוא הבטיח לנגן לי משהו יום אחד.

הדלת הקדמית נפתחה לאט ויד אחזה בי במהירות ומשכה אותי פנימה. הכל קרה כל כך מהר שכמעט נפלתי.

"את יודעת שאת יכולה פשוט-" מארק השתעל והתכווצתי בגלל שזה נשמע ממש רע, "-להיכנס בלי לדפוק," הוא משך באפו והתחיל לעלות במדרגות לכיוון החדר שלו. הורדתי את מגפיי במהירות וזרקתי אותן איפשהו על הרצפה עם תיקי. רצתי אחריו וכשהגעתי לחדר שלו מארק התכרבל בשמיכה.

החדר שלו היה מבולגן, כמו תמיד, אבל הפעם הוא היה מבולגן יותר מכרגיל. טישו משומש היה מפוזר על הרצפה, בגדים היו זרוקים על כל החדר ובוקסר ירוק היה תלוי על מנורת התקרה. זה היה כאילו טורנדו השתלט על החדר שלו.

החדר של מארק היה ענקי. הייתה לו מיטה ענקית ולידה היה מדף ספרים ענקי עם ספרים שונים. אני לא יודעת למה היה לו את זה בגלל שמארק אפילו לא ידע איך להשתמש בספר. הוא בטח יחזיק אותו הפוך ופשוט יבהה בו, ינסה להבין איפה כפתור ההפעלה.

הייתה לו דלת זכוכית שהובילה למרפסת, וטלוויזיה גדולה ומשחקי וידיאו שונים.

"איך אתה מרגיש?" שאלת אותו והתיישבתי לידו על המיטה הגדולה והרכה שלו. זה הרגיש כאילו המיטה אוכלת אותי בחיים. זה היה כל כך רך ונוח שכבר הרגשתי קצת עייפה.

"כאילו שנדרסתי על ידי משאית עשר פעמים, ואז חצו אותי לחצי, ואז משאית דרסה אותי עוד שלוש פעמים, ואז נדרסתי על ידי סוסים חמש פעמים," הוא אמר עם חיוך חלש וסובב את עצמו כך שיוכל לראות אותי יותר טוב.

"דברי," הוא הורה לי, וידעתי למה הוא התכוון. הוא רצה לדעת מה קרה אתמול ואני מניחה שאני יכולה לספר לו.

skype call - מתורגםWhere stories live. Discover now