התכלית שלי 3-סיפורם של המקוריים

פרק 51-הבעת משאלות

-חורף-

נ.מ קלאוס

ניו אורלינס הייתה יפה מתמיד, השלג כיסה את הרחובות, גרגירי השלג היו כל כך יפים לבנים ומושלגים, הופ, אליס וכריס שיחקו בכדורי שלג יחד צחוקם הידהד בראשי כמו מנגינה נעימה זה היה אחד הרגעים הקסומים בכל העשורים.

רבקה, קול ואני סידרנו את עץ חג המולד, "היי אח, זוכר את המנהג שלנו שאהבתי מאז ומתמיד?" קול שאל בשובבות, "לכתוב פתק עם משאלה ולשרוף אותו בתקווה שהוא יתגשם" אלייג'ה לפתע נכנס ואמר,

"אלייג'ה הגעת בסוף" רבקה זרקה לעברו ורצה לקבל ממנו חיבוק, "אלייג'ה טוב שבאת" קול עודד אותו וחיבק אותו חיבוק גברי,

"היי ניקלאוס" הוא הגיב לעברי וחיבק אותי, "איפה השאר?" אלייג'ה שאל אותנו,

"פין ונטליה יצאו לקניות, היילי בחדר עם ג'יימס, ומרסל יחד עם הופ, אליס וכריס משחקים בכדורי השלג" קול ענה לשאלתו,

"פרייה קיילן ואסתר יגיעו בערב" רבקה הוסיפה לבסוף.

עליתי לחדר העבודה שלי והמשכתי להשקיף מהמרפסת לכיוון החוצה לשמיים המלאים בלובן הפתיתי שלג ומעט ברד, "קלאוס" אלייג'ה נכנס ואמר,

עיניי החלו לאיטם להתמלא בדמעות, "כן אלייג'ה" עניתי חנוק בכי ובקצרה,

"למה אתה בוכה?" אלייג'ה שאל בישירות,

"אני מצטער אח, אבל במשך החצי שנה הזאתי אהבתי להיילי התחזקה וכך גם שלה אליי, החלטתי להציע לה הערב נישואים, תסלח לי" התפרצתי בבכי והשבתי,

"היי קלאוס, אין לי על מה לסלוח, זוכר מה אמרתי לך בחדר הזה לפני חצי שנה?" הוא משך אותי לחיבוק ולחש,

"קלאוס זאת תמיד הייתה היא התכלית האמיתית שלך,התכלית שלך לאהבה ושלום עם עצמך, היא הייתה תמיד מול העיניים שלך, היילי היא התכלית שלך" עניתי לעברו כאילו זה נאמר אתמול ולא לפני חצי שנה,

"קלאוס,היילי היא התכלית שלך, ואם אתם באמת אוהבים אני לא אעצור את זה, המשכתי הלאה, הסיפור אהבה שלי ושל היילי ישן וקרה בחיים אחרים בעת אחרת ובזמן אחר,

לעולם אל תשכח שהיילי נתנה לך תקווה, אהבה, אמונה את הכוח שבתוכך לסלוח ליהיות בן אדם טוב יותר,

היילי היא התכלית הנסתרת שהייתה לך מאז ומתמיד, כעת גם לך אחי יש תכלית כעת גם אתה שלם" אלייג'ה אמר והידק את חיבוקו,

"אנחנו כאחד, תמיד ולנצח" סיכמתי לבסוף, "תמיד ולנצח כאחד" הוא הוסיף לבסוף...

נ.מ אליס

"אוקיי אני נכנעת אני הולכת לבפנים" סיכמתי את הפרישה שלי מהמשחק,

"טוב" כריס החזיר לעברי, "בקי איפה הנרי?" נכנסתי ושאלתי את רבקה, "הוא עוטף את המתנות" היא השיבה לשאלתי והלכתי לכיוון חדר העבודה של הנרי,

כרכתי את זרועותיי סביב צווארו וליטפתי את חזהו, "איך מתקדם?" שאלתי, "עד כה מצוין" הוא ענה בקצרה, "הנרי-" התחלתי לומר, "אני צריכה את העזרה שלך במשהו" המשכתי ואמרתי, הוא הסב את מבטו לכיווני ועזב את עטיפות המתנות,

"דברי" הוא החזיר...

נ.מ הנרי

היא הניחה את ידה על בטנה וכבר הבנתי איזה סוג של עזרה,

עלינו לחדרנו ועשיתי לחש בכדי לדעת האם התינוק שברחמה של אליס זה בן או בת, "זה בן-" עניתי ונישקתי את שפתיה ובטנה, "מתי גילית את זה?" המשכתי ושאלתי, "לפני שבועיים וקצת, אתה שמח?" היא ענתה ושאלה,

"אני מאושר אהובה שלי" הוא הרים אותי גבוה וצעק צעקות של שמחה, "שקט אידיוט יחשבו שקרה משהו" היא זרקה לעברי ונישקה אותי,

"בהחלט קרה משהו" סיכמתי...

נ.מ רבקה

שמעתי את צעקותיו של הנרי והתקדמתי לצד קול ודיווינה במהרה לחדר העבודה של הנרי, "מה קרה?" דיווינה שאלה, "אני בהיריון" אליס ענתה,

קול, דיווינה ואני החלפנו בינינו מבטים מעט המומים אך האושר היה בלב כולנו, "מזל טוב" אמרתי, "תודה" הנרי השיב, "נראה שזה סיבה למסיבה" קול זרק,

"יופי לפחות השנה נביע יותר משאלות" סיכמתי.

-סוף פרק 51-