נ.מ אליס
בוקר~
השמש כבר זרחה לה, "כרגע אולי כדאי שנשמור על זה בינינו, לפחות עד שאני ארגיש מוכנה" אמרתי בספקות להנריק,
"בסדר, ניקח את זה לאט לאט עד שבאמת ניהיה מוכנים לספר לכולנו ביחד" הוא השיב, נכנסנו לאחוזה בשקט, כולם היו ישנים.
חיוך נפרש על פניי ללא הסבר, פעם ראשונה שהרגשתי ממש את הלב שלי פועם, פעם ראשונה שליבי הלם כל כך בחוזקה עד שכבר יכולתי לשמוע את פעימות ליבי באוזניי.
נכנסתי לחדרי והתחלתי להתארגן, שמתי חולצה לבנה בסגנון יפה זרוקה שחצי מכתפה חשוף וחצי מהכתף השנייה לא חשופה, מלווה עם שורט ג'ינס בגוונים בהירים עד כהים במקצת, התאפרתי כרגיל באופן קל ופיזרתי את שיערי.
"בוקר טוב לקופה" כריס זרק, "בוקר טוב להגדרה של אידיוט לנצח" הגבתי וחייכתי, "את זוכרת שמחר הנשף?" הוא שאל, "כן הכל כבר מוכן" עניתי,
"אלי מה זה?" הוא שאל, "מה זה מה?" שאלתי מבולבלת, "את מחייכת" הוא השיב, "אויש פשוט שתוק אידיוט ותמצא לעצמך בוייפרנד לטמטם אותו" נתתי כאפה בגבו וירדנו לארוחת הבוקר,
"בוקר טוב" אני וכריס אמרנו, "בוקר טוב" פרייה ורבקה ענו, התיישבנו לאכול,
"פאק" צעקתי לפתע, למרסל עף המיץ על חולצתו מבהלה, "מה קרה?" כריס שאל, "שכחתי שמלה, למחר בערב." השבתי לחוצה,
"אל תדאגי יש לי מלא שמלות נעזור לך לבחור אחת אחרי שתחזרי מהבי"ס" רבקה אמרה בהחלטיות, "תודה ביקס" עניתי...
נ.מ כריס
אני ואליס נכנסנו לשיעור, "נו איך מתקדמים ההכנות לקראת מחר?" קווין לחש כשהמורה הסתובבה והחלה להכתיב לנו דברים על הלוח, "בסדר הכל מוכן ולאליס חסרה שמלה" עניתי, "שתוק אידיוט. קווין הכל מוכן אל תדאג" אליס סיכמה...
...
נ.מ דליה
"השגת את זה?" שאלתי את סייג', "כן.אבל למה אנחנו צריכות את זה?" היא ענתה ושאלה,
"זה פגיון השמש והירח, איתם אנחנו נדקור את ליבם של נטליה, דיווינה ואליס ונרדים אותם אחת ולתמיד, אבל ניאלץ לחכות עד הליקוי ירח" השבתי,
"למה מה יקרה בליקוי הירח?" היא המשיכה לשאול,
"את יודעת מה אומרים בכל אגדה או מיתוס תמיד תמצאי גרעין של אמת.
בסיפורים הנורדיים שהיו מספרים בתקופתי ובתקופתה של אחותי, אסתר, האגדות הנורדיים היו מספרים שבליקוי ירח מלא, כולנו משתווים לבני האדם כאחד, זאת אומרת המכשפים והערפדים נשארים כל הליקוי בחצי כוח לא במלואם.
ואילו אנשי הזאב מאבדים אותו לגמרי עד לסוף הליקוי וחלשים ופגיעים בדיוק כמו בני האדם, זו אחת הסיבות שהם מכונים אנשי זאב, הם עדיין במחצית ליבם אנושיים" סיפרתי לסייג',
"קלאוס בן כלאים, אז זה אומר שהוא יהיה הכי פגיע, כי הוא ערפד וזאב" סייג' הגיעה למסקנה זאת,
"בדיוק, אנחנו נתחיל בקלאוס ומשם נמשיך לשאר, אבל אליס הפעילה את הנקסוס וורטי והחזירה את האחיין שלי הנריק, מה שאומר שנצטרך לפעול במהרה ובחדות אם אנחנו רוצים להשמיד את כולם"
סיכמתי, "מאיפה מתחילים?" היא שאלה, "מזמנים את רוחות האופל, אנחנו הולכים להפעיל את הפחדים הכי גדולים שלהם ולתת לפחדים האלה לשלוט בהם-" הוספתי באופטימיות חותכת את הנחש ועוקרת את איבריו בכדי להשלים את הקסם,
"הם אומנם נחושים וחדורי מטרה, אבל הם עדיין אותם האנושיים הפחדניים בתוך תוכם, נפעיל את הפחד ניתן לפחד להיכנס למשחק מחדש" המשכתי לומר בערמומיות...
...
צהריים~
נ.מ דיווינה
אני,רבקה, הופ, פרייה ונטליה יצאנו מהבר הפינתי, "תקשיבו בנות אני צריכה לספר משהו" נטליה אמרה, "דברי" רבקה ענתה בחיוך,
"אני עוד הפעם בהיריון, ואני לא יודעת איך לספר את זה לפין, אנחנו עכשיו באמצע תופת המלחמה וגם דליה" נטליה סיפרה, "וואו מזל טוב" הופ חייכה וחיבקה את נטליה, "מזל טוב נטלי" רבקה ופרייה אמרו לה,
"מזל טוב נטליה. ולגבי פין הוא אוהב אותך באמת ותאמיני לי שהוא לא יכעס אולי ידאג קצת אבל לעולם הוא לא יכעס, הוא אוהב אותך בכל מאודו" חיזקתי את נטליה וחיבקתי אותה,
"נטלי אני ואת נולדנו בעת מלחמה וכאוס אבל זה מעולם לא עצר את ההורים שלנו מלהמשיך במטרה לשמור ולהגן עלינו, אנחנו כמובן לא נספר כלום עד שתחליטי אחרת" הופ סיכמה, "מתי גילית?" פרייה שאלה, "לפני יומיים" היא השיבה לשאלתה,
"לא משנה מה אנחנו נשמור עלייך וביחד נשמור גם על סודך עד שתרצי לספר לפין" רבקה הוסיפה וסיכמה לבסוף...
ערב~
נ.מ קול
"מישהי פה נראית מאושרת" זרקתי לדיווינה ונישקתי את שפתיה, "אחרי שאני אספר לך גם אתה תיהיה מאושר" היא ענתה, "נו אז תספרי" השבתי,
"אבל יש תנאי תבטיח לי שאתה לא מספר שום דבר מזה לפין או למישהו מהבנים" החזקתי את כפות ידיה בין כפות ידיי, "אני נשבע" עניתי,
"נטליה שוב בהיריון, היא גילתה לפני יומיים הסיבה שעד כה לא סיפרה דבר לאף אחד זה בגלל שיש לה חשש נסתר מהתגובה של פין" היא אמרה,
"וואו. רגע היא אמרה לך שזה בגלל פין היא לא מספרת?" עניתי ושאלתי,
"לא אבל הרגשתי את זה בעיניה היא יודעת שפין מודאג מספיק יותר מכולנו בייחוד שדליה מאיימת על חייהן של שני הדברים היקרים לליבו יותר מחייו" היא ליטפה את פניי,
"אל תדאגי הכל יהיה בסדר" השבתי באופטימיות.
"אני אוהבת אותך" היא אמרה לפתע, "גם אני" לחשתי, נישקתי את פייה, פתחתי את רוכסן השמלה היפה שלבשה והפשטתי אותה מעליה משכתי אותה לכיוון מיטתנו,
הורדתי את חולצתי ההדוקה שהבליטה מעט את שריריי וכך זה המשיך היא פתחה את חגורתי, פתחתי את חזייתה פשטתי מעליי את מכנסיי נתנו לאש האהבה לאחוז את ליבנו בטירופה ובחום שלה.
-סוף פרק 21-
YOU ARE READING
התכלית שלי 3-סיפורם של המקוריים
Fanficמקום 1#- ערפדים- 28.8.2019 מאחורי כל משפחה יש סיפור,עולם ומלואו, חלקים שלמים, חלקים שבורים, קשר דם שלעולם לא יישבר, אבל הדבר שמייחד את המשפחה הזאת- משפחת מייקלסון, הם המקוריים, הם תמיד היו המקוריים, ותמיד יישארו המקוריים בדיוק כמו בנדר שלהם- ׳תמיד ו...
