פרק 36- ריקנות ואובדן אינסופי

79 5 6
                                    


נ.מ וירג'יניה

הגעתי לתיכון של ניו אורלינס בו לומדים אליס וכריס, "בוקר טוב" המנהל התקרב ובירך אותי, "בוקר טוב אני וירג'יניה דיברנו אתמול בלילה

בטלפון לגבי-" הזכרתי לו, "נכון נעים מאוד" הוא השיב ולחץ את ידי, "ושוב אני נורא מצטערת על ההתראה הקצרה, פשוט זה הכל קרה די במקרה" עניתי בנחמדות ובחצי חיוך,

"תראי האמת יש לי כבר שני תלמידים שדואגים לתפעל את הספרייה אני מניח שלא יזיק להם אם תיהיה שמה דמות בוגרת שתפקח על הכל, אני מאוד אשמח לקבל אותך כספרנית ראשית של הספרייה" הוא הסביר,

"ובכן זה נראה לי עיתוי מושלם" סיכמתי.

הוא הוביל אותי במסדרון התיכון, שנראה תיכון של נערים מתבגרים טיפוסי, מיותר לציין שמאז השיפוץ בגלל השריפה שאירעה לפני 100 שנים בתיכון הזה הוא שופץ באופן יותר יוקרתי.

"אליס-" המנהל קרא לה היא הניחה את ערימת הספרים על אחד השולחנות בצד, "כן המנהל" היא השיבה בנחמדות,

"תכירי זאת וירג'יניה החל מהיום היא הספרנית הראשית בספרייה היא תפקח ותעזור בעבודות ומטלות ושיפור הספרייה"

הוא הציג אותי בפני אליס, היא כל כך דומה לסבתה (אימה של דיווינה) מאוד לא קשה להבחין בדימיון החד עד לידי מפחיד ביניהן,

"נעים מאוד אליס מייקלסון, אני וירג'יניה אני ממש אשמח לעבוד יחד איתך כאן בספרייה" אמרתי ולחצתי את ידה,

הסתכלתי עמוק בעיניה עדיין מנסה לעכל את קווי הדימיון החדים בינה לבין אימה של דיווינה,

"נעים מאוד. סיימון התלמיד השני שעוזר לי כאן בספרייה לא הרגיש כל כך טוב לכן היום ניהיה כאן אני ואת" היא השיבה בנחמדות לעברי,

"אליס מייקלסון אני חושבת שנסתדר מצוין" סיכמתי את דבריי באותה שעת הבוקר...

נ.מ קלאוס

הלכתי למצבה של היילי, הרבה זמן,עשור שעבר מאז מותה ועדיין ברגעים הכי קטנים זה משאיר לי ובייחוד להופ מעין ריקנות ואובדן אינסופי, מסתבר ככל שהזמן יעבור עדיין הריקנות והאובדן שבתוכנו ישאיר את חלקו העמוק בליבנו,

אומנם המשכנו הלאה, קמנו למציאות בלתי נתפסת יום אחרי יום שנה אחרי שנה ללא היילי,

"היי היילי-" דמעות החלו לזלוג מפניי. "הרבה זמן עבר מאז שבאתי לכאן, אנחנו עדיין מתגעגעים,

הופ מתגעגעת אלייך כל כך למרות העשור שעבר מאז מותך הופ ואני עדיין מנסים למלאות את החור המלא בריקנות והאובדן-" המשכתי לומר, הדמעות התפרצו וחנקו את גרוני,

"הופ כל כך מזכירה לי ולאלייג'ה אותך, אין יום שלא עובר ואלייג'ה לא מתחרט על כך שלא הציל אותך, אני מנסה לומר לו שזה לא אשמתו שהוא היה מחוק

התכלית שלי 3-סיפורם של המקורייםWhere stories live. Discover now