התכלית שלי 3-סיפורם של המקוריים

פרק 35- לילה שלא יישכח

ערב~

נ.מ הנרי

היא הייתה כל כך יפה היא לבשה שמלה שחורה וקצרה מלווה בנעלי עקב שחורות שיערה היה פזור באופן כל כך מתאים ויפה,

"את כל כך יפה" פלטתי מפי ונשכתי את שפתי התחתונה, "תודה-" היא ענתה,

"תוכל לסגור את שמלתי" היא המשיכה לומר וביקשה, התקדמתי לכיוונה וסגרתי את רוכסן שמלתה שבגבה, נישקתי את עורפה היא הסתובבה לכיווני ונישקה את פי,

"הגיע הזמן שנצא" לחשתי באוזנה...

נ.מ אליס

יצאתי עם הנרי, "תיהנו" רבקה אמרה, "תודה" עניתי.

כעבור מספר דקות הגענו, זה היה כל כך יפה, הגענו למעין מועדון בלוז קטן ורגוע על שפת הים, כמעט ולא היו אנשים, מנגינות בלוז התנגנו,

"תרצי לרקוד" הוא הושיט את ידו והציע, "אני אשמח" עניתי קמתי לרקוד לצידו הוא כרך את ידו האחת סביב מותני ואת ידי השנייה שילב בשלי, הסתכלנו בעינינו ארוכות,

יכולתי להישבע שברגעים האלה הרגשתי כאילו הוא קורא את ליבי כאילו הוא רואה אותה כמו את צל דמותי, הוא נישק את שפתיי זה היה כל כך טוב...

נ.מ פין

"אני מצטערת" נטליה אמרה לפתע, "על מה?" שאלתי, "קיווית שניצא וזה יהיה לילה יפה, וכך גם אני אבל זה לא קרה בגלל חולשתי" היא השיבה מעט מבואסת,

"זה בסדר מלאך שלי, הצלת את כולנו, וגם מבחינתי הלילה הכי יפה זה שאני חולק אותו איתך, מספיק לי שאני יושב כאן לצידך במרפסת וצופה בכוכבי הלילה היפים"

ליטפתי את פנייה והתיישבנו זה ליד זה במרפסת החדר והסתכלנו על הכוכבים הלבנים והיפים, "אני גם מצטערת שסיכנתי את עצמי למרות שהבטחתי" היא לא הצליחה לעצור את דמעותיה,

"היי, את הצלת היום את כולנו וגם אותי, נטליה אני אוהב אותך תמיד ולנצח, תפסיקי להצטער כי אם לא את היינו מתים ודליה הייתה מצליחה להביס אותנו"

חיבקתי אותה, היא השעינה את ראשה על החזה שלי ולחשתי, המשכנו להסתכל ארוכות בשמיי הלילה הרגע הזה היה יותר טוב מכל רגע בחיי...

נ.מ קלאוס

"אני מבינה שלא נרגעת אתה עוד מוטרד ממשהו" אימי נכנסה לחדר העבודה שלי וזרקה לעברי, "עוד יומיים הליקוי ואין לדעת מה דליה תתכנן" החזרתי לעברה,

"אתה צודק, אבל עד אז אנחנו מתכוננים כמו שצריך" היא השיבה, "אבל זה בדיוק העניין זה אף פעם לא כמו שצריך זה תמיד הרבה יותר מזה, מה אם-"

התחלתי לומר ועצרתי בכדי לא לומר את האפשרות הנוראה מכל,

"מה אם נובס?-" היא ענתה ושאלה,

"שלא תעיז לחשוב על זה, אנחנו חזקים אנחנו המקוריים, דבר לא יפיל אותנו תמיד ולנצח" היא ליטפה את פניי ברכות בדיוק כמו שהייתי קטן והייתי מפחד מצלו של מייקל,

"אף פעם לא האמנתי שתשתני תמיד חשבתי שתישארי אותו הדבר,

אבל אולי זה נכון אולי אנשים באמת משתנים, גם פין מי האמין שהוא וקול אי פעם יסתדרו, וזה לא רק בגלל נטליה זה כי באמת הוא הראה לכולנו שהוא השתנה,

אין מי שיאהב אותי מלבד ביתי, ואם יקרה לה משהו אני לא יודע כיצד אמשיך בעולם" עניתי בכנות לאסתר אימי,

"אנחנו לא נוותר כולנו נעשה הכל כדי שהילדים יהיו בסדר, הופ הנכדה שלי בדיוק כמו השאר ואני אשמור עליה" היא חיבקה אותי וסיכמה...

בוקר~

נ.מ אליס

חזרנו באשמורת הבוקר (השעות שבין שתיים לארבע לפנות בוקר) אני והנרי היינו מותשים, "יופי עוד מעט בית ספר, ויש לי עבודה ארוכה בספריית הבית ספר" זרקתי באדישות,

"עוד קצת עוד חודשיים את מסיימת תיכון" הנרי גיחך ואמר, "אין לך מושג כמה שזה מתיש יותר מחוסר בשעות שינה" סיכמתי...

נ.מ לואיס

"דליה מחפשת בייחוד עכשיו אחרי שסגרנו את הדלתות כיצד לנסות להביס את משפחת מייקלסון והיא תנסה בייחוד הילדים,

צריך להפעיל את השמירה שלנו-" התחלתי לומר לחברי הסדר בחומרה על המצב,

"וירג'יניה את תעבדי בספריית הבית ספר כספרנית מתנדבת בתיכון שבו לומדים אליס וכריס, קספר אני צריך שתפקח עין על נטליה כאשר היא מחוץ לתחומי האחוזה" המשכתי לומר בהחלטיות ושאר חברי המסדר קיבלו את החלטתי,

"אתה מבין את הסיכון שאם דליה תדע שחזרנו, היא ישר תבין שאנחנו עזרנו למשפחת מייקלסון והיא תנסה להרוג אותנו,

אנחנו נתחיל בהגנתם אך המשך להחליט בחדות, כי דליה מחפשת איך להעיר ולגעת בנקודות התורפה שלנו מה שבסופו של דבר עלול להשפיע ברגשות ובהחלטות שניקח" פלורנס שיקפה את המצב שעלול לקרות,

"כרגע אין מה לדאוג הליקוי עוד יומיים אנחנו נשמיד את המכשפות הקטנות של דליה ואילו גם את דליה בעצמה, אנחנו רק צריכים לדעת שהשטח נקי כדי שנתחיל לפעול"

השבתי , "אתה חושב שזה יעזור?" דיווינה שאלה לבסוף, "אני לא יודע, אבל אני יודע שאני צריך את השטח שלנו נקי אם אנחנו רוצים לצאת נגדה ולנסות להשמידה" אמרתי לבסוף,

"אם ככה אנחנו נשמור על השאר בתחומי האחוזה" הופ סיכמה.

-סוף פרק 35-