התכלית שלי 3-סיפורם של המקוריים

פרק 15- אז אחרי הכל

בוקר~

נ.מ אליס

"את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?" כריס שאל אותי, "כן אני לא מוכנה לחכות, הוא מטריף לי את הדעת" נכנסתי איתו למבחני הכדורסל של העונה, "ואם יקרה לך משהו? הרי אף פעם לא עשית דבר כזה" הוא שאל והשיב,

"אל תדאג אני אעשה את זה על הצד הטוב ביותר, אל תשכח שאם אני יסוד האש סביר להניח שזה לא תיהיה בעיה עבורי" אמרתי באופטימיות, התיישבתי על טריבונת הצופים באולם הספורט, "תחזיקי לי אצבעות" הוא מילמל,

"בהצלחה" חיבקתי אותו ועניתי.

הפעלתי את שמיעתי, "אני רואה שבסוף כן החלטת לשחק. כוסית" קווין אמר וגינה אותו, "זה בסדר אל תתייחסי" כריס ענה בידיעה שאני שומעת את דברי השיחה,

"נראה מי עוד יישאר כוסית ומי עוד יישאר המלך של המגרש" הוא ענה לקווין,

"אתה מאיים מייקלסון?" קווין דחף את כריס ושאל, כבר לא יכולתי להתאפק וקמתי לכיוונו של קווין ושל חבורת הבנים ההורמונלים שלצידו,

"יש בעיות?" התקדמתי ושאלתי, "וגם אם כן אז?" הוא שאל בהתגרות,

"כנראה שהפעם הקודמת לא הספיקה לו, מה אתה אומר כריס?" שאלתי בציניות,

"אני חושב שאת צודקת" הוא השיב בציניות לעברם, זעמם נשקף מעיניהם בייחוד של קווין-מיותר לציין,

"ניפגש על המגרש" כריס הזיז את קווין וסיימון ונכנס למגרש,

"אם תעז להתנגש בכוונה או לא לשתף את כריס במשחקי המבחן אני באופן אישי אבוא עד אליך ואשבור לך כל עצם בגוף שלך" החזקתי את זרועו עד לידי כך שהכאבתי לו ואיימתי,

"שחררי בסדר" הוא נאנק מהכאבים שגרמתי לזרועו הימנית...

נ.מ מרסל

"הכל בסדר?" הבחנתי באליס ובככל הנראה בקווין הזה לא היה קשה להבין מי המניאק ההורמונלי ומי לוחמת הצדק של אותם הרגעים,שאלתי,

"היי מרסל אני בסך הכל אמרתי משהו למר איידן שלצידי" היא שיחררה את אחיזתה מזרועו ודחפה אותו לכיוון המגרש,

אני ואליס עלינו לטריבונות הצפייה של המגרש, ומשחקי המבחן החלו, "קדימה כריס" היא עודדה וצעקה,

"אני מניח שזה שכמעט פירקת לו את העצם בזרוע זה קווין המפורסם" אמרתי,

"אל תדאג אני מחזיקה אותו ואת החבורה שלו קצר, עכשיו כריס הולך להראות להם מי הכוסית ומי המלך האמיתי של המגרש" היא השיבה לעברי בביטחון,

באותם הרגעים היא הזכירה לי מעט את דיווינה ואת הביטחון שלה,

"על מה חשבת?" היא שאלה לנוכח החיוך המפתיע שחייכתי, "סתם את פשוט מזכירה לי את דיווי" עניתי, "זה נכון לעיתים די קרובות אומרים לי אפילו שבחוסר השליטה שלי על הכעס שלי אני מזכירה את קול" היא גיחכה ואמרה,

"הוא קלע!" היא צרחה ומחאה כפיים, "קדימה כריס" צעקתי לעברו.

סוף המבחנים הגיעו, מחר סביר להניח שכריס יידע אם הוא בנבחרת העונה או לא...

נ.מ כריס

"כל הכבוד מייקלסון" הבנים לחצו את ידי וחלק נתנו טפיחה של גברים על גבי, "תודה" עניתי להם, "היי מייקלסון" קווין קרא לצד סיימון לעברי, "רק לא שוב ירידה" מילמלתי ביני לבין עצמי,

"כל הכבוד אחי" סיימון אמר ולחץ את ידי, "רצינו לבקש סליחה על כל מה שעשינו לך בימים הראשונים, מוכן לפתוח איתי ועם סיימון דף חדש?" קווין הושיט את ידו לעברי בכדי ללחוץ אותה ואמר ושאל,

"כן" לחצתי את ידו ועניתי הוא וסיימון חיבקו אותי חיבוק גברי.

"וואו זה משהו שלא ציפיתי לו" אליס התקרבה לעברי ואמרה,

"היית מצוין נסיך קטן שלי" אבי אמר וחיבק אותי חיבוק גברי, "תודה אבא" עניתי...

צהריים~

נ.מ אליס

כריס החל להתחבר עם הבנים ואני ישבתי על הפלאפון שלי והאזנתי למוסיקה האהובה עליי, קווין התיישב מולי הורדתי את האוזניות,

"אנחנו יכולים לדבר?" הוא שאל, "דבר" עניתי, "רציתי לבקש סליחה ולשאול אם תתני לי עוד הזדמנות כמו שכריס נתן?" הוא שאל.

לא היה אפשר להתכחש לזה, קווין היה יפה בצורה כזאת שלא היה אפשר שלא לשים לב איך כל הבנות נופלות לרגליו, עיניו היו ירוקות בגוונים חלשים שנוטים למעין אפור,

סגנון לבושו היה סגנון באד בוי שיערו היה חום כהה מעט גווני שטני שהיה משולב באופן כל כך יפה ומותאם לשיערו, הוא לא היה גבוה ולא נמוך גובה ממוצע לנער מתבגר בן 17.

סיימון היה מעט שונה יותר לעומת קווין, עיניים בצבעי תכלת שמיים מעט שיערו היה שטני ומעט מאוד בלונדיני גובהו היה ממוצע כמו לקווין שפתיו היו בשריות במקומות הנכונים.

"אוקיי, בתנאי שלא משנה מה אל תציק לילדים אחרים כמו שעשית לכריס, כי אם אדע שעשית זאת אני מבטיחה לך שפעם שנייה לא תיהיה" הזהרתי,

"יש לך את המילה שלי" הוא הבטיח, "אז אם כך זה הוא בהחלט דף חדש" עניתי, "את תיהיי חייבת ללמד אותי להתאגרף כמו שאת יודעת" הוא החל לומר.

ובאותה ההפסקה התחברנו ומסתבר שהיו לנו תחומי עניין משותפים, הוא אהב לקרוא ספרי שבעיקר על רומנטיקה, הוא אהב סרטי קולנוע בסגנון אקשן ואהבה בדיוק כמוני,

ההפסקה נגמרה, "מסתבר שאת בן אדם מאוד מעניין אליס מייקלסון" הוא סיכם את שיחתנו,

"מסתבר שגם אתה בן אדם מאוד מעניין קווין איידן מעבר למה שאתה משקיף בבית ספר" החזרתי לעברו ונכנסנו יחד לכיתה כי היינו אמורים ללמוד שיעור ספרות,

"מה את חושבת שאני משקיף?" הוא לחש, "באד בוי כזה שכולן רוצות חזק קשוח אדיש קר, אבל עכשיו הראית לי את ההפך הגמור, בחור רגיש, מצחיק מעניין" השבתי בלחש.

כריס ואני התיישבנו אחד ליד השני כרגיל, "נו יש כיוון לבויפרנד ראשון אני רואה" הוא אמר במעט עוקצנות, "אוייש פשוט שתוק בסך הכל דיברנו קצת זה הכל" עניתי, "לא דיברתם קצת דיברתם במשך הפסקה שלמה" הוא סיכם.

'אז אולי יש גם רגעים טובים אחרי הכל?' חשבתי ביני ולבין עצמי באותה השעה.

-סוף פרק 15-