ערב~
נ.מ הופ
כולנו חיכינו לאבי, לאלייג'ה, לאליס ולאסתר.
אלייג'ה ביקש שניהיה בערב נוכחים כולנו בארוחת ערב מיוחדת, הם נכנסו לצד עוד אדם שלא ראיתי את פניו מימיי.
"רבקה, לא הזדקנת אפילו ביום" הוא התקדם לרבקה ואמר, "מי אתה לעזאזל?" היא שאלה בתוקפנות, "זוכרת איך אהבנו לרוץ ולראות את אלייג'ה וניקלאוס נלחמים בחרבותיהם בשביל הכיף?" הוא שאל אותה בחיוך,
"זה לא יכול ליהיות" היא החלה לבכות, "גם אני עד עכשיו לא מאמין ביקס אבל זה הוא" אבי השיב לה, "כמה טוב לראות אותך שוב אחות" הוא חיבק אותה ואמר,
"הנריק, זה באמת אתה?" קול שאל המום, "כן זה באמת אני אומנם אולי שכחתם אותי לפני עשורים אבל אני מעולם לא שכחתי אותכם" הוא השיב לקול וחיבק אותו,
"פין, טוב לראות גם אותך" הוא זרק לפין וחיבקו אחד את השני, "את בטח נטליה גם האחיינית שלי, כריס נעים להכיר אותך שמח לפחות שיש לי אחיין אם כבר מועדון האחיינים אז לא יזיק בן אחד בין כמה בנות" הוא הכיר את נטליה וכריס ודיבר איתם,
"ומי את?" הוא ניגש ושאל, "הופ" לחצתי את ידו, "את בטח האחות האבודה שלי פרייה, ניק סיפר לי עלייך" הוא המשיך להגיב, "הנריק" היא מילמלה וחיבקה אותו,
"אם ככה נראה שכולנו שוב משפחה אחת, כולנו כאן ביחד-" אבי החל לומר, "לחיי חיים ארוכים של ביחד לעוד מיליוני עשורים ללא סוף תמיד ולנצח" הוא הרים כוסית...
נ.מ אסתר
שנים חיכיתי לרגע הזה, לרגע שבו כולנו ניהיה כאן ביחד כאחד, לרגע שבו נרגיש שלמים לא רק עם עצמנו שלמים כמשפחה, מרגישים כנפש אחת גדולה וחייה, אבל רק היא הרגישה ריקנות וגעגוע
הופ לפתע קמה ועלתה לחדרה.
"הכל בסדר?" שאלתי, "כן סתם פשוט-" היא מחקה את דמעותיה במהרה, "אני פשוט מתגעגעת לאמא שלי, כולם כאן אבל היא לא זה עדיין לא שלם אם יש אובדן וריקנות" היא התיישבה על מיטתה והמשיכה לומר,
"את צודקת, אבל תחשבי שעכשיו אמא שלך בגן עדן שמחה ורגועה, ובטוח שמחה שהצלחנו לאחד את כולם, אמא שלך תמיד כאן, גם אם את לא יכולה לראות אותה, היא תמיד רואה אותה וצופה בך,
היא מרגישה את מה שאת מרגישה, היא שותפה למחשבות שלך היא שותפה לרחשי הלב היא לעולם לא תעזוב אותך היא חייה בתוכך אי שמה בזיכרונות שלך איתה בימים המאושרים, בימים המצחיקים, מבחינתה את תישארי הנסיכה הקטנה שלה" חיבקתי אותה ואמרתי,
"אבל אני רוצה אותה, אני רוצה שהיא תיהיה כאן איתי אני רוצה לראות את החיוך שלה שוב, אני רוצה שנעשה שוב ביחד את הסיסמה הסודית שלנו אני רוצה להרגיש שלמה" היא בכתה ולחשה בקול קטן...
נ.מ הופ
החיים לימדו אותי משהו, בכל מלחמה לניצחון נלווה מחיר כבד, בסופו של דבר במלחמה שני הצדדים מפסידים לא רק צד אחד, כי הם מאבדים את אלה שחשובים להם.
אובדן וריקנות הם רק עוד חלק מפרק מסוים בחיינו, לא נותר לי דבר מאימי מלבד הזיכרונות והתמונות, יש לי משפחה שאני אוהבת, אבל את החיוך הרחב והיפה שלה, את הקול שלה את המגע החם והאוהב שלה לא אוכל להרגיש לעולם,
סביר להניח שהיא כרגע נוגעת בכתפי ואומרת לי 'הופ תפסיקי אני במקום טוב יותר' אבל אני לא יכולה לשמוע את זה או להרגיש את זה,
כולם אהבו את אימי, אימי הייתה אלפא, מלכה, אמא אוהבת, בת כלאים, שורדת, אישה חזקה ועוצמתית,
עבר לא מעט זמן מאז מותה של אימי, אבל הרגעי אושר הקטנים האלה של משפחתנו ביחד מזכירים לי יותר עד כמה היא חסרה עד כמה דמותה חסרה לי.
"מה קרה זאבה קטנה שלי?" אבי נכנס גם לחדרי ושאל, "אני אשאיר אותכם לבד" אסתר אמרה ויצאה,
"אמא סיפרה לי שהייתה מכנה אותה גם כך 'זאבה קטנה'" נזכרתי לפתע,
"אמא שלך הייתה בן אדם אמיץ ואהוב, זכרי זאת הופ הערכים הכי חשובים בקנה המידה של האדם זה ליהיות אוהב, אהוב ואמיץ, ואת נסיכה קטנה שלי בדיוק כמו אימך נחושה, אמיצה ואוהבת" הוא חיבק אותי וליטף את שיערי...
בוקר~
נ.מ אליס
התארגנתי במהרה לבית הספר, "אלי את לא רוצה לאכול ארוחת בוקר?" פרייה שאלה, "לא אני ממהרת, איפה כריס למען השם?" גילגלתי את עיניי ושאלתי,
"הוא מסיים להתארגן עוד שתי דקות" פריי השיבה בחצי חיוך, "מה שתי דקות אנחנו גם ככה כבר מאחרים, טוב תגידי לו שיצאתי" עניתי ויצאתי לביה"ס במהרה...
נ.מ פרייה
"הנריק אתה אנושי?" שאלתי, "לא אני מכשף מקורי, לידיעתך אני גם מקולל על ידי דליה, כך שאני מכשף צעיר לנצח" הוא ענה, "אבל אתה לא בכור" אמרתי,
"כן. אבל בואי נגיד שמפה לשם הייתה לי כבר היתקלות לא נעימה עם הדודה החולה בראש הזאת בעולמות שמעבר וזה נגמר בזה שהיא קיללה אותי בקללה זהה בדיוק כמו לשלך,
כל מה שאני צריך זה למצוא את קלף הנעילה ולמצוא את הדודה המשוגעת" הוא שתה את הקפה בלגימות קטנות והמשיך לענות,
"עוד לא חזרת לחיים וכבר מתכנן תוכניות ניק יאהב את זה" רבקה נישקה את הלחי של הנריק וזרקה,
"מה לעשות, חזרתי לחיים בגלל סיבה מסוימת והיא צריכה להיעשות" הוא הזכיר במעט ציניות, "שיהיה. אבל חזרת גם בשבילנו" רבקה סיכמה לבסוף.
-סוף פרק 18-
YOU ARE READING
התכלית שלי 3-סיפורם של המקוריים
أدب الهواةמקום 1#- ערפדים- 28.8.2019 מאחורי כל משפחה יש סיפור,עולם ומלואו, חלקים שלמים, חלקים שבורים, קשר דם שלעולם לא יישבר, אבל הדבר שמייחד את המשפחה הזאת- משפחת מייקלסון, הם המקוריים, הם תמיד היו המקוריים, ותמיד יישארו המקוריים בדיוק כמו בנדר שלהם- ׳תמיד ו...
