התכלית שלי 3-סיפורם של המקוריים

פרק 8- עת מלחמה וכאוס

נ.מ אליס

אחרי שעליתי לחדרי הרגשתי אחוזה בטירוף ובכעס, לא כעסתי על אימי, כל כך כעסתי על הבנים ובייחוד על קווין, כי לא הבנתי מה עשה להם רע כריס, שהם ככה ירדו עליו, באיזה שהוא מקום זה החזיר אותי למקום שבו הייתי פעם,

הכי תסכל אותי זה כאילו מה אכפת להם מה הנטייה המינית של כריס, ואני לא אומרת את זה בגלל שהוא בן דודה שלי אני אומרת את זה כי זה זכותו, זכותו לאהוב בנים זכותו הייתה לצאת בגיל 14 מהארון, זכותו המלאה והחופשית כמו של כל בן אדם לאהוב את מי שנראה לו,

דפיקות נשמעו בדלת מה שקטע את הרהוריי, "אני יכול להיכנס?" אבי שאל, "זה בסדר" עניתי, "אני מקווה שאת לא כועסת עליי" אבי גיחך ואמר,

"אני לא כועסת עליך וגם אני לא כועסת על אימא אני כועסת על הבנים האלה" עניתי, "למה?" הוא שילב את ידיו על החזה שלו ושאל,

"אני כועסת בייחוד על הקווין הזה, אני פשוט לא מבינה את זה מה אכפת להם אם הוא גיי זו זכותו, הוא בן אדם,

מותר לו להרגיש חופשי ולבטא את האהבה שלו איך שנראה לו, אני גם מאוד כועסת כי כל עוד קווין הוא קפטן הנבחרת של הכדורסל אז הוא והחבורה שלו תמיד יחפשו איך להתנגש בכריס ואני לא תמיד שמה" הסברתי לאבי,

"את צודקת, זה באמת מעצבן.אליס כשאני ואמא שלך מדברים איתך למרות שאנחנו קצת כועסים זה לא כי את ילדה רעה את ילדה טובה,

אנחנו לא רוצים שתסתבכי כל הזמן מה שאני אומר זה שאת רוב הזמן חושבת איך לעזור לאחרים ולחלשים שזה ערך מאוד חשוב אבל בסופו של דבר זה מסבך אותך,

אני אישית ולא רק בגלל שאת הבת שלי אני בהחלט מצדיק את המקום שלך וכך זה יהיה תמיד כי אני יודע שאת עושה את זה כדי להגן על אלה שחלשים ממך" הוא סיכם את דבריו...

נ.מ נטליה

שמעתי את השיחה של פין, אין ספק בכלל אליס בהחלט לקחה את תכונותיו של אבי ואימי, דיווינה וקול, בייחוד את התקפי הכעס והזעם שלה ירשה מאבי,

"אני יוכל להיכנס גם?" נכנסתי לחדרה של אליס ושאלתי, "כן. ואמא סליחה שהתפרצתי ככה" היא אמרה, "אתן פשוט בנות מיוחדות אני לא יכול להאשים אף אחד מלבד רק להודות על הזכות הזאת שאתם התכלית שלי" פין משך את שתינו לחיבוק ואמר...

ערב~
נ.מ הופ

ישבנו לאכול ארוחת ערב, "אליס תודה על היום" כריס אמר לפתע, "על מה?" היא שאלה ממשיכה לאכול את הספגטי, "שככה הגנת עליי" הוא המשיך לומר לה, "אנחנו משפחה תמיד ולנצח" היא חייכה וענתה, כולנו חייכנו למשמע הדברים,

"ערב טוב קלאוס התגעגעת אליי?" לפתע מישהי בעלת שיער ג'ינג'י התפרצה והעיפה אותו לפניי הקיר, "ג'נביב" הוא החזיר לעברה במעין גועל שחנק אותו,

"עזבי אותו" השתמשתי בכוחי והעפתי אותה לכיוון הנגדי, "שלום נטליה, הגיע הזמן שנשלים את הקרב עם צד אחד שינצח, והצד הזה הפעם הולך ליהיות אני" דליה זרקה בערמומיותה לנטליה,

"את מתכוונת לצד שיפסיד" היא השיבה בהתגרות, אנחנו נלחמים מול ארבעתן הם מצליחות להביס אותנו במעט אך אנחנו לא נכנעות ובטח שלא חושבים על האפשרות להישבר...

נ.מ קלאוס

"הופ תיזהרי!" צעקתי לעבר הופ, אך מוניק דברו הספיקה לעלף אותה, "הפעם קלאוס אין דרך חזרה הבת שלך תיהיה חייבת למות" מוניק אמרה, וגברה מעליי,

"אקסד גלודיוס דקלס" אימי אומרת מספר מילות לחש, פרייה דיווינה, אליס ונטליה חוזרות אחריה, אחת המכשפות גוברת עליהן,באסטיאנה, ג'נביב והיא גוברות מעל פין וקול, אנחנו מבינים שהמכשפות הגיעו במלוא העוצמה,

אליס מעיפה לעברם כמות גדולה של אש. ברגעים האלה הבנתי דבר אחד, אליס היא יסוד האש.

המכשפות הצליחו לגבור אף עליה.

אלייג'ה, מרסל ורבקה איבדו את הכרתם יחד לצד פין וקול, פרייה מוחלשת וגם אסתר מרוב כוחם העוצמתי.

עיניי נעצמות ונסגרות לאט לאט למראה התמונה האחרונה, בהן , הופ, נטליה, אליס, דיווינה, וכריסטופר נחטפים, "תעזבי...אותם" אני ממלמל ומאבד את הכרתי...

נ.מ אלייג'ה

כולנו מתעוררים כעבור זמן מה, רובנו מחזיקים את ראשנו שכאוב,

"אלייג'ה כולם כאן?" הוא שאל מעט מטושטש מהלחש שהטילו עליו המכשפות, "לא. דיווינה, הופ ,נטליה, אליס וכריסטופר נחטפו" עניתי לעברו,

"אנחנו חייבים לפעול, היא תנסה כנראה להפעיל את הקללת בכורות" הוא השיב,

"מה עכשיו עושים קלאוס?" מרסל שאל, "עכשיו זו עת של מלחמה וכאוס" סיכמתי.

-סוף פרק 8-