פרק 16

3.1K 172 28
                                    

מתן

״דיברתן עם לורן השבוע?״ שאלתי את אמילי ואליה, ״כן היא הייתה פה כמה פעמים, כשהיית בצבא״ אמילי אמרה, ״והיא אמרה מה היא החליטה?״ שאלתי, ״היא עוד לא הגיעה להחלטה, מה שכן נראה לי שהסיכויים לטובתך״ אליה אמרה וצחקה, ״וואלה? היא מדברת עליי?״ שאלתי בחיוך גדול, ״אוי, תנחת לא כלכך הרבה״ אמילי אמרה, ״מה אתן אומרות? אני אלך אלייה?״ שאלתי, ״נראה לי שכן״ אליה אמרה ואמילי הנהנה.

דפקתי בדלת ביתה של לורן מחכה שהיא תפתח, אך הדלת נפתחה ואבא שלה עמד בפתח, ״כן?״ הוא שאל, ״אני ידיד של לורן״ מילמלתי, ״אתה מתן?״ הוא שאל והרים גבה, ״כן, אדוני״ אמרתי וניסיתי לחייך, ״היא בחדר שלה, תכנס״ הוא אמר, ״תודה, איפה החדר?״ שאלתי, ״בהמשך המסדרון״ הוא אמר והנהנתי מתקדם, וראה מולי דלת שעלייה כתוב השם לורן, אוף איזה נקבה אני, אני אשכרה מפחד לפתוח את הדלת, בשנייה אחת פשוט פתחתי את הדלת וראיתי את לורן עטופה במגבת, ״מתן! דופקים לפני״ היא אמרה וסגרתי את הדלת, טמבל איך לא דפקתי.

לורן

״כנס״ אמרתי ואני חושבת שהלחיים שלי עדיין סמוקות, ״מצטער שלא דפקתח לפני״ הוא אמר וגירד בעורפו, ״זה בסדר, באת ישר מהצבא?״ שאלתי כשראיתי שהוא עדיין עם מדים, ״כן עברתי לבית לכמה דקות ובאתי, עוד לא החלטת?״ הוא שאל, אני כן החלטתי, אני כן רוצה להיות עם מתן, אני אוהבת אותו ואני לא רוצה לפספס את זה, ״החלטתי״ אמרתי בחיוך וכנראה זה גרם לו להבין שהחלטתי שכן והוא מיד תפס את פניי ונישק את שפתיי, ״חכה רגע, איש מערות״ אמרתי וצחקתי, ״מה?״ הוא שאל לא מבין, ״אני רוצה שיהיה ברור, זאת רק אני, בלי אחרות״ אמרתי מזהירה אותו, אני זוכרת כשהיינו מדברים באתר, הוא היה מספר לי על הרבה בנות שהוא היה איתן, ״רק את חיים שלי, רק את״ הוא אמר ונישק את שפתיי, ״אני מת״ הוא מילמל והמשיך לנשק אותי, ״אני אוהבת אותך״ מילמלתי, ״אני אוהב אותך יותר״ הוא אמר, ״לורן! אתם מצטרפים לארוחת ערב?״ אבא שאל מחוץ לדלת, ״לא, לא״ מתן לחש לי, ״כן אבא!״ עניתי לו וצחקתי, ״את רוצה להרוג אותי?״ הוא שאל והרים גבה, ״תירגע, הוא יודע הכל, הוא לא יעשה לך כלום״ אמרתי וצחקתי, ״יש לך מזל שאני צריך אותך בחיים״ הוא אמר ואני צחקתי חזק יותר, ״טיפש״ מילמלתי והדבקתי נשיקה לשפתיו.

״אז מתן, מה הכוונות שלך לגביי לורן?״ אבא שאל לפתע ומתן נחנק מהאוכל, ״אבא״ רטנתי, ״תני לו לענות לור״ הוא אמר וגילגלתי את עיניי, ״אתה לא חייב מתן״ אמרתי, ״זה בסדר, אני אוהב אותה״ הוא אמר ואני מיד הסמקתי, ״כמה זמן נשאר לך לשירות?״ אבא שאל את מתן, ״חמישה חודשים״ הוא ענה לו, ״אז אתה עוד מעט בן 21?״ הוא שאל ומתן הנהן, ״ולורן לא קטנה מידי בשבילך, היא עוד תלמידה״ אבא אמר והרים גבה, ״הילדה שלך מאוד בוגרת אדוני, אני חושב שזה הדבר שהכי אוהב אצלה״ הוא אמר ואני פשוט נמסתי על הכיסא.

At risk studentsWhere stories live. Discover now