לורן
״היי יניב״ אמרתי כשראיתי אותו שוב יושב על המדרגות, ״מה? על מי מתלהבים הפעם?״ שאלתי והוא צחק, ״סתם יושב פה הפעם״ הוא אמר וחייך, התיישבתי לידו, ״דיברת עם מתן מאז?״ שאלתי, ״לא יצא״ הוא אמר, ״אז תמצא זמן יניב, שניכם מפסידים מזה״ אמרתי, ״טוב נו מה, שוב מדברים עליי, ספרי גם את משהו״ הוא אמר וצחקתי, ״אין יותר מידי מה לספר״ מילמלתי, ״בטוח יש, את נראית ילדה מעניינת״ הוא אמר, ״איזה מעניינת? חוץ מזה שאני עוברת בריונות בבית ספר ומתנדבת כאן, אין כלום מעניין בחיים שלי״ אמרתי, ״רגע רגע, תחזרי אחורה, בריונות?״ הוא שאל, ״כן״ מילמלתי, ״מי העז?״ הוא שאל והרים גבה, ״סוג של אחותי החורגת״ אמרתי, ״שתזדיין, אל תשימי עלייה״ הוא אמר, ״יניב! חמישה שקלים מהכסף השבועי שלך הולכים לקופת הקללות״ לפתע שמענו את אוסנת מהמטבח, ״זה היה שווה את זה אוסי״ הוא אמר וקרץ לי, צחקתי והשענתי את ראשי על הכתף של יניב, ופתאום הדלת של הבית נפתחה ומתן נכנס עם מדים ותיק גדול על הגב.
מתן
״מתן אפשר לדבר?״ יניב שאל כשהוא נכנס לחדר שלי ושלו, ״לך תזדיין״ ירקתי לעברו, ״מה יש לך?״ הוא שאל לא מבין, ״מה יש לי? מה אתה יושב צוחק איתה ככה? שוב אתה רוצה לריב בגלל בחורה?״ שאלתי בכעס, ״בידיוק בגלל זה באתי לדבר איתך, לורן גרמה לי להבי-״ הוא אמר אך קטעתי אותו, ״אה! עכשיו היא גם גורמת לך להבין דברים, איזה כיף״ אמרתי בחיוך מזויף, ״מה עובר עלייך מתן? סך הכל באתי להגיד לך שאנחנו כמו אחים, ואנחנו לא צריכים לריב על דברים כאלה״ הוא אמר, ״כן? וכאות סליחה אתה לוקח לי את לורן?״ שאלתי, ״לוקח לך את לורן? דבר ראשון אין ביני ובין לורן כלום. דבר שני אתה לא עם שחר?״ הוא שאל, ״אני לא עם שחר כבר לפני שעתיים, נפרדתי ממנה״ מילמלתי, ״למה?״ הוא שאל והתיישב על המיטה מולי, ״לא יכול להיות איתה ולחשוב על מישהי אחרת, היא כל היום בראש שלי! אני מתחרפן! אני לא יכול יותר!״ צעקתי.
לורן
״די אליה אל תבכי״ מילמלתי בוכה גם אני, ״אף פעם לא שמעתי אותו ככה, הוא אף פעם לא התנהג ככה״ היא מילמלה כשדמעות זולגות מעינייה בלי הפסקה, ״אולי תלכי אליו? הוא ירגע״ אמילי שאלה אותי, ״אוקיי״ מילמלתי עולה לחדר של מתן, ״מתן? אני יכולה להיכנס?״ שאלתי בשקט, ״כנסי״ היא מילמל ופתחתי את החדר שלו, פעם ראשונה שאני נמצאת אבל כרגע אני לא חושבת שיש לי זמן לבחון את החדר שלו, ״מה קרה?״ שאלתי והתיישבתי לידו, ״את לא יוצאת לי מהראש, זה מה שקרה״ הוא אמר והעביר את ידו בקצת שיער שיש על ראשו, ״למה?״ שאלתי, ״למה? אני אפילו יודע למה, אני לא מצליח להפסיק לחשוב עלייך, על כמה את יפה ועל איזו חכמה את, הילדה הכי חכמה שפגשתי״ הוא אמר גורם לדמעות חדשות לזלוג מעיניי מרוב התרגשות, ״את פשוט מושלמת, מושלמת בקטע מפגר! ומה הכי מפגר? זה שאת לא מודעת לזה, אני לא מצליח לתפוס את זה!״ הוא אמר בכעס, ״די מתן״ מילמלתי, ״תצאי לי מהראש, אני לא מצליח לחשוב על כלום, רק עלייך״ הוא אמר והזיז קבוצת שיער שהייתה על עיניי אל מאחורי האוזן, ״אני מצטערת״ מילמלתי, ״נפרדתי משחר״ הוא הודיע, ״למה?״ שאלתי, ״רציני שאלת את זה?״.
-
שבוע טוב, פרק הבא יתעכב קצת יותר אני בזמן ממש עמוס❤️
YOU ARE READING
At risk students
Romansaלורן יהב, בת 17 ילדה להורים גרושים, לורן אוהבת לתרום ולתת מעצמה, מגיעה להתנדב בפנימייה לנוער בסיכון, אולי שם היא תמצא קצת חברה? מה שהיא לא מצאה בבית ספר.
