5

1.4K 117 4
                                    

רצתי לכיוון השירותים, מחפש אחר הלבד שלי, נכנסתי לתא האחרון והתיישבתי כנגד הדלת. נאנח, צופה בשעון ומבין שאני מאחר לשיעור. פאק.

אני קם, ומניח את תיקי על גבי ברישול מנסה לא ליצור שום קשר עם המראה,
"קלייד בראון. התלמיד החדש מכיתה י' ", שמעתי את אותו הקול הצרוד ממקום, הרמתי את מבטי וראיתי את הנער יפה התואר שעון על משקוף הדלת,
"היי", מלמלתי יותר לעצמי מאשר לו, הוא סרק את פניי בדיוק ועצר בעיני, "אמרו לי לעשות לך סיור בבית הספר", הוא אמר ושרברב את שפתיו ברעבתנות.
אני כרגיל משפיל את ראשי מנתק את קשר העין.

"אתה יודע שאתה יכול להסתכל עלי", הוא אמר ומבטו האדיש לא ברור, לא קריא.
"אני לא נושך", הוא אמר ואני מיהרתי לצאת מהחדר הסגור שהתחיל להחניק אותי.

הסתובבנו ברחבי בית הספר שהיה הרבה יותר גדול ממה שהוא נדמה.
מזכירות.
חדר מחשבים.
חדר מנהל.
חדר שרת.
וכמובן שלא פסחנו על המחששה.
"אתה מעשן?", הוא שאל והנדתי בראשי לשלילה,
"אז חבל", הוא אמר בציניות, "כי הגענו למחששה", הוא השלים את דבריו והוציא מכיסו האחורי חפסית סיגריות.
הוא התקדם לעבר שלושה נערים שנדמה היה שהיו חברים שלו, ואני עקבתי.
הוא הצמיד את הלהבה לקצה הסיגריה ושחרר את הרעל מריאותיו.

"מה קטע שלו?", אחד החברים שלו שאל והוא לא עונה ,רק שואף עוד מהסיגריה ומשחרר את הרעל אל האוויר.

האוויר המורעל נכנס לראותיי והרגשתי את נתיב האוויר שלי נחסם, אני נושם, שואף, אך האוויר אינו נשאב לגופי, אני מאבד את שיווי משקלי, והעולם משחיר.



what if i told you i loved you?  |  Boy*boyWhere stories live. Discover now