נ.מ תומאס
" הוא יושב בפינת החדר ובוכה, מרוקן את כל מה שיש לעיניו להציע.
הוא מחזיק בידו המדממת כשהלהב זרוקה בצד השני של החדר.
והוא בוכה.
כי כואב לו, כי הוא סובל.
כל החיים שלו הוא בילה בלפחד, בלרוץ מהעבר שלו, לברוח.
הוא בורח מאותן הזכרונות מהמקום האפל שהרס אותו, שבר אותו והשאיר אותו לבד.
הוא הגיע לשם פצוע, ויצא משם מת.
הוא בנה לעצמו חומה בשביל להגן על עצמו, בשביל לא לתת ללב שלו להפגע, לא,
לא שוב.
הלב והמוח שלו נלחמים.
האם אי פעם תוריד את החומות בשביל שקצת אור יחדור אליך?
או שתבנה אותם, לגובה, והכל ישאר חשוך, אפל.
הוא כל כך מפחד לפגוע בלב שלו שוב, כי אם הלב שלו ייפגע, הפעם, אין דרך חזרה.
הלב שלו נשבר, אבל הוא לא וויתר, הוא חיבר אותו פעם לאחר פעם, עד היום.
היום הוא הולך על חבל דק מעל תהום עם קופסאת זכוכית בידו, הלב שלו.
יש אדם זר בסוף המסלול, אני.
שמציע לו את ידו, עזרתו, אבל הוא מהסס, מפחד.
'האם לקחת את היד ולהסתכן שיפיל אותי?',
'או להמשיך ללכת לבד, וכנראה להפיל את עצמי?',
האם להוריד את החומות בכדי ששבריר אור יחדור אלי?,
אן להמשיך לבנות, לגובה, והכל ישאר חשוך.
אפל."
אני יושב באותו הכיסא מביט בנער.
איך יכולתי לתת לו להתדרד כל כך?
הוא פגיע, ללא סימני היכר, הוא מחובר למכונות ההנשמה ועירוי מחובר לוורידיו.
אני מביט במסך הטלוויזיה, צופה בקו המתעקם, הדופק שלו, ואני מודה לאלוהים שהוא עדיין איתי.
אני לא יודע למה הוא כל כך חשוב לי,
אני לא יודע מתי הוא נכנס לחיים שלי והפך להכל בשבילי,
אני לא יודע מתי למדתי לקרוא אותו,
אבל אני יודע שהוא איתי, שלי, ואני בחיים לא ישחרר אותו שוב, אני ישמור אותו ולא ייתן לשום דבר לחדור לחומת ההגנה, אני יעמוד ויגן עליו גם אם זה אומר שאני ייפגע,
אני לא יודע למה, איך או מתי,
אבל אני יודע שהוא נכנס לחיים שלי ולימד אותי איך מרגישה אהבה, אהבה אמיתית, טהורה.
אהבה שלא תלויה בדבר.
אני רוצה לשכב איתו ערום,
לא מבחינת בגדים, אלא מבחינת סודות,
אני רוצה לשכב איתו ולהעניק לו במתנה את הלב שלי,
אני רוצה לחבק אותו קרוב לגופי ולהחזיק את גופו הצנום על חזי,
אני רוצה להחזיר לעינים הירוקות את הצבע שדהה ולהבטיח לו שבחיים הוא לא יצטרך להזיל עוד דמעה.
האם אי פעם תוריד את חומותיך בשביל שקצת אור יחדור אליך?
או שתבנה אותם, לגובה, והכל ישאר חשוך,
אפל.
אני מביט בנער, מניח את ידי על חזיהו עוצם את עיני ומתענג על תחושת הדופק שלו.
הוא חי.
YOU ARE READING
what if i told you i loved you? | Boy*boy
Romanceסרקתי את פניו, לא מדלג על שום נקודה, בחנתי את שפתיו האדומות והעבות, את אפו הסימטרי, את שיערו הכהה והפרוע שהשתלשל על פניו, ואז את עיניו. עינים בצבע תכלת בהיר ששבו אותי בקסמם עוד מהרגע הראשון. השתלבו מבטינו ואני רק השפלתי את ראשי, "א-אני אוהב אותך תו...
