השעות עברו, חלפו במהירות ולפני ששמתי לב הסתיימו הלימודים.
'מה אתה עושה היום?', קראתי את ההודעה מתומאס, כנראה בקול, מחייך.
"מי זאת", ליאם אמר מחייך אלי ומרים את גבותיו בצורה שנראתה מוזרה ויש שיאמרו מטרידה, החמצתי את פני והוא החל לצחוק.
"אז יש לך מישהי?" הוא שאל בציפה,
ואני הנדתי בציפיה,
"סתם מישהו", אמרתי נאנח.
"אז מה באמת אתה עושה היום?", הוא שאל בוחן אותי, אני, לא יודע לשקר אז וויתרתי על לשקר,
"ממ? אה, אמ כלום", אמרתי משפיל את מבטי ומשחק עם אצבעותיי.
"טוב.. אז יש היום עוד מסיבה.
ממה שאני ראיתי פעם קודמת אתה נהנת.", הוא אמר מעקם את פיו,
"חוץ מזה סברינה תשמח שתבוא", אמר בוחן את פני פעם נוספת,
"מ-מה זה אמור להביע?" שאלתי נעצר.
"אני חושב שיש לה קראש עליך", הוא אמר נעצר כמה צעדים אחרי.
"נו מה עצרת לי עכשיו", הוא אמר מסמן לי להתקדם.
אני אמור להתרגש מזה?
לחייך?
לצפות?
סברינה נערה יפיפה, חכמה ונדיבה, היא אדם טוב, ואני די בטוח שהיא לא תוכל לפגוע בזבוב.
אז למה אני לא נמשך אליה?,
למה אני לא מחיך, למה הלב שלי פועם באותו הקצב,
למה תום משפיע עלי ככה והיא לא,
אני הרי סטרייט..
אבל זה כבר לא באמת משנה,
כי אחרי היום שום דבר לא ישנה יותר.
------
פעם אחת ואחרונה אני נאנח.
עוצם את עיני לא מאמין שאני מציב את עצמי באותה הסיטואציה, אני נכנס לשטח הרחב וריח האלכוהול חודר לאפי.
אני ניגש לבר, מתיישב על הכיסא הגבוהה,
ואני קולט בזווית עיני את אותה הנערה, סברינה.
אני זז בכיסאי באי נוחות, וכשהיא מתקרבת אלי אני שם לב שהיא נמצאת עמוק בתוך השפעת האלכוהול.
"ממ. קלייד ", היא אמרה מתקשה לאזן את גופה על עקביה,
"סברינה", החזרתי בתשובה מתלבט מה לעשות,
מה להגיד.
אך נדמה לי שלסברינה היו תוכניות אחרות לגמרי.
היא התקדמה לכיווני עם כוס האלכוהול עדיין בידיה,
היא שפכה עלי את הנוזל הלבן והרטיבה את חולצתי,
"אופסי", היא אמרה מתלוצצת,
"תן לי לנקות לך את זה", היא אמרה יורדת על ברכיה ומתחילה ללקק את חולצתי,
"סברינה, בבקשה די", מלמלתי עוצם את עיני בחוזקה,
והיא כאילו מתעלמת מדברי לגמרי ממשיכה במעשיה מנסה לשמור עימי על קשר עין, המגע שלה מרתיע אותי, מגעיל אותי, מזהם את גופי.
"ד-די, בבקשה די", אמרתי מתקשה לדבר מבעד לחנק שנוצר בגוני, אני מנסה לקום אבל אני לא מצליח לזוז, אני משתתק כשהיא שולחת את ידיה למתחת לחולצתי,
"היא מעבירה את ידיה על הצלקות שלי ואני מרגיש את רוחי עוזבת את גופי,
"בבקשה די!", אמרתי נשאב חזרה לאותו המקרה,
אני מתפתל, בועט, אבל הוא לא זז, הוא חזק ממני, והוא לא מרחק עלי,
"די!, די!, בבקשה", אני חוזר על דברי אך כלום לא עוזר.
YOU ARE READING
what if i told you i loved you? | Boy*boy
Romanceסרקתי את פניו, לא מדלג על שום נקודה, בחנתי את שפתיו האדומות והעבות, את אפו הסימטרי, את שיערו הכהה והפרוע שהשתלשל על פניו, ואז את עיניו. עינים בצבע תכלת בהיר ששבו אותי בקסמם עוד מהרגע הראשון. השתלבו מבטינו ואני רק השפלתי את ראשי, "א-אני אוהב אותך תו...
